לידה | 11 בדצמבר 1758 ברלין, ממלכת פרוסיה |
---|---|
פטירה | 15 במאי 1832 (בגיל 73) ברלין, ממלכת פרוסיה |
מקום קבורה | Sophienkirche |
מוקד פעילות | ממלכת פרוסיה |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
שפה מועדפת | גרמנית |
בן או בת זוג | Julie Pappritz (1796–?) |
קרל פרידריך צלטר (בגרמנית: Carl Friedrich Zelter; 11 בדצמבר 1758 – 15 במאי 1832)[1] היה מלחין, מנצח ומורה גרמני.
צלטר נולד בברלין והכשיר עצמו להיות בנאי כמו אביו, אך כישרונו המוזיקלי התבלט. הוא למד הלחנה אצל קרל פרידריך כריסטיאן פאש והשתלב בסגל ה"אקדמיה לזמרה" (Singakademie) שלו בברלין בשנת 1791. עם מותו של פאש בשנת 1800, התמנה צלטר למנהל האקדמיה.[2]כמו כן ייסד ב-1808 תזמורת לליווי האקדמיה לזמרה, שנקראה Ripienschule. בשנה שלאחריה התמנה לחבר בסגל המורים של האקדמיה המלכותית לאמנויות בברלין והקים את מקהלת ה"לידרטאפל", בשבילה חיבר מוזיקה כוראלית. בשנת 1822 ייסד את המכון המלכותי למוזיקה כנסייתית.
צלטר התיידד עם יוהאן וולפגנג פון גתה, ובין יצירותיו מוזיקה שכתב לשירים של גתה. במהלך הקריירה שלו חיבר כמאתיים לידר וגם קנטטות, קונצ'רטו לוויולה (שבוצע כבר ב-1779)[3] ומוזיקה לפסנתר.
בין תלמידיו של צלטר (בתקופות שונות) היו פליקס מנדלסון,[4] פאני מנדלסון[5] וג'אקומו מאיירבר. פליקס מנדלסון היה אולי תלמידו הנבחר של צלטר, שהתפעל במכתב לגתה מכשרונותיו של תלמידו בן ה-12. צלטר הנחיל למנדלסון את אהבתו העזה למוזיקה של באך, אהבה שהמריצה את מנדלסון להשקיע מאמצים רבים בהשבתו לחיים של המתאוס פסיון של באך, באקדמיה לזמרה בחסותו של צלטר. ביצוע מחודש זה הביא להערכה מחודשת ולהחייאה של יצירות באך, שעד אז נשכחו ברובן הגדול וההתייחסות אליהן הייתה כאל דבר שאבד עליו הכלח. לאחר מות צלטר קיווה מנדלסון להחליפו בתפקיד מנהל האקדמיה לזמרה, אבל המשרה נמסרה לקרל פרידריך רונגנהאגן.
צלטר נשא לאישה את יוליה ראפריץ בשנת 1798, שנה לאחר מות אשתו הראשונה, סופיה אלאונורה פלריקה. יוליה הייתה זמרת ידועת-שם באופרה של ברלין.
צלטר קבור בכנסיית סופיה בברלין.
צלטר חיבר ביוגרפיה של פאש, שיצאה לאור ב-1801.