הקופה אמריקה של הקונמבול, הידועה גם כהקופה אמריקה (בקיצור בספרדית ובפורטוגזית: Copa América) היא אליפות אמריקה הדרומית לאומות בכדורגל, המתקיימת אחת לכמה שנים, בפרקי זמן בלתי קבועים.
התחרות מאורגנת על ידי הקונפדרציה הדרום אמריקאית, CONMEBOL. בשנים 1992–2017 האלופה הייתה משתתפת בגביע הקונפדרציות, עד לביטולו באותה שנה.
זוהי תחרות הנבחרות העתיקה ביותר בעולם (החלה ב-1916), ואירוע הספורט השלישי בגודלו בעולם מבחינת כמות צפייה. אליפות זו מכתירה את אלופת אמריקה הדרומית, אך משנות ה-90 מוזמנות לטורניר נבחרות מאמריקה הצפונית ואסיה להשתתפות.
מאז 1993 הטורניר כולל 12 קבוצות - כל עשר הנבחרות שחברות ב־CONMEBOL, ושתי נבחרות שמוזמנות מקונפדרציות אחרות (משתנה מטורניר לטורניר). מתוך עשר המשתתפות הקבועות שמונה לקחו בעבר את הגביע, כאשר שיאניות הזכיות הן נבחרות אורוגוואי וארגנטינה עם 15 זכיות בטורניר. ארגנטינה שאירחה את טורניר הבכורה ב-1916, אירחה את הטורניר את המספר הרב ביותר של פעמים (תשע פעמים), וארצות הברית הנבחרת היחידה שאירחה את הטורניר והיא לא חברה ב-CONMEBOL (ב-2016 ו-2024). שלוש פעמים הטורניר התקיים או צפוי להתקיים במספר מדינות באמריקה הדרומית ולא רק במדינה אחת (ב-1975, 1979, 1983).
במקור נקראה התחרות אליפות אמריקה הדרומית בכדורגל (בספרדית: Campeonato Sud Americano de Football).
התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הייתה ההתאחדות הראשונה באמריקה הדרומית והוקמה ב-1893, בעוד מועדון הכדורגל הראשון באמריקה הדרומית היה "מועדון הכדורגל והקריקט של לימה", והוקם בפרו ב-1895 (קיים עד היום בפרו).
קופה אמריקה היא טורניר הכדורגל הבינלאומי הוותיק ביותר בעולם. הטורניר הראשון התקיים ב-1916 בארגנטינה בין התאריכים ה-2 ועד 17 ביולי, לכבוד ציון מאה שנים לעצמאותה. בתחרות ראשונה זו השתתפו ארגנטינה, צ'ילה, אורוגוואי וברזיל, ואורוגוואי הייתה הזוכה הראשונה לאחר שסיימה ראשונה בבית התחרות. בזמן הטורניר הראשון וכשהוא רואה את הצלחתו הרבה, אחד מחברי ההנהלה של התאחדות הכדורגל האורוגוואית, הקטור ריבאדיבה, הציע על הקמת קונפדרציית מאוחדת לארגנטינה, ברזיל, צ'ילה ואורוגוואי, וכך ארגון ה-CONMEBOL נוסד במהלך תחרות זו, ב-9 ביולי 1916 (ביום העצמאות של ארגנטינה).
בשנה לאחר מכן התקיימה התחרות שוב, הפעם באורוגוואי, ואורוגוואי זכתה שוב לאחר ניצחון 0–1 במשחק האחרון שגרם לה לסיים במקום הראשון בבית ולנצח את התחרות.
לאחר התפרצות נגיף השפעת בריו דה ז'ניירו, הטורניר של 1918 בוטל, ובמקומו אירחה ברזיל את הטורניר של 1919 וזכתה בו לראשונה, כשהצליחה לנצח את המחזיקה הנוכחית אורוגוואי 0–1 במשחק פלייאוף שהכריע את גורל התחרות. ב-1920 אירחה צ'ילה את התחרות, שם זכתה אורוגוואי בפעם השלישית מתוך 4 תחרויות.
בטורניר של 1921 השתתפה לראשונה פרגוואי, לאחר שההתאחדות שלה הצטרפה לקונמבול באותה השנה. ארגנטינה זכתה בתחרות זו, הודות לשערו של ג'וליו ליבונטי במשחק האחרון. ב-1922 זכתה שוב ברזיל בפעם השנייה שלה כשהיא מארחת את התחרות אצלה.
בשנים הבאות שלטה בתחרות אורוגוואי, אולם ארגנטינה גם התחרתה איתה ראש בראש, ועד 1929 זכו אורוגוואי וארגנטינה בתחרות לסירוגין כאשר כל אחת הוסיפה 3 תוארי אליפות אמריקה הדרומית. בשנים 1926 ו-1927 הצטרפו לתחרות בוליביה ופרו בהתאמה.
אחרי קיום המונדיאל הראשון ב-1930, הסכסוך המתמשך בין ההתאחדויות של אורוגוואי וארגנטינה גרם לטורניר שלא להתקיים מספר שנים אחר כך. רק ב-1935 היה אפשרי לקיים טורניר נוסף ב"מתכונת מיוחדת". ב-1937 זכתה שוב ארגנטינה, וב-1939 אירחה את הטורניר לראשונה בתולדותיה פרו, שגם הצליחה לזכות לראשונה בתואר, כשאקוודור מצטרפת לתחרות לראשונה. ב-1941 צ'ילה אירחה את התחרות, במלאת 400 שנים לייסוד עיר הבירה שלה, סנטיאגו, ולכבוד הטורניר הוגדלה תכולת האצטדיון הלאומי מ-30 אלף ל-70 אלף מקומות. למרות ההשקעה הרבה וההכנות הגדולות לטורניר במטרה לזכות, הצ'יליאנים הפסידו במשחק האחרון בתחרות לארגנטינה שזכתה בפעם השישית שלה. אורוגוואי אירחה וזכתה בטורניר ב-1942, וצ'ילה אירחה פעם נוספת ב-1945, אך שוב הפסידה לארגנטינה במירוץ על התואר, לאחר שברזיל ניצחה אותה והרסה לה את ההזדמנות לנצח בתחרות.
האליפות נכנסה לתקופה בה האירוע לא התקיים בצורה תדירה ומתכונת התחרות שונתה באופן לא רשמי מפעם לפעם, ואת התארים אישר הקונמבול בדיעבד. למשל ארגנטינה הייתה היחידה שזכתה בתואר שלוש פעמים ברציפות ב-1945, 1946 ו-1947, אך לאחר מכן התחרות התחילה להתקיים בכל שנתיים, לאחר מכן כל שלוש ואף ארבע שנים. בשנת 1959 היו אף שני טורנירים שהתקיימו באותה שנה, אחד בארגנטינה ואחד באקוודור. בתקופה זו חלק מהנבחרות השתתפו בכל טורניר וחלק החליטו לא להשתתף בחלקן, וחלק שלחו נבחרות חסרות מאוד (למשל בטורניר של 1959 שהתקיים באקוודור שלחה ברזיל נבחרת שייצגה את מדינת פרנמבוקו). ייסודו של טורניר גביע הליברטדורס ב-1959, גם השפיע על הטורניר.
בוליביה ניצחה בפעם הראשונה שאירחה בשנת 1963, אך לאחר מכן הפסידה במשחק הראשון של טורניר 1967 לנבחרת ונצואלה בהופעת הבכורה שלה בטורנירים.
לאחר 6 שנים של הפסקה, בשנת 1975 קיבלה התחרות את שמה הנוכחי: "CONMEBOL Copa América".
בין השנים 1975 ו-1983 התחרות לא התקיימה במדינה אחת, אלא במתכונת של משחקי בית וחוץ. ב-1986 הוחלט על חזרה לשיטה של מדינה מארחת והחל מהטורניר של 1987 החל סבב אירוח בין 10 המדינות החברות ב-CONMEBOL, שהן המשתתפות הקבועות בתחרות: ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, צ'ילה, פרו, אקוודור, בוליביה, קולומביה וונצואלה. מאז שנת 1993, מוזמנות שתי נבחרות מחוץ ליבשת אמריקה הדרומית לקחת חלק בתחרות. מקסיקו הוזמנה לכל התחרויות החל מ-1993 ועד 2015. בנוסף אליה הוזמנו הנבחרות הבאות:
בשנת 2001 הוזמנה קנדה להשתתף בקופה אמריקה, אך החליטה לוותר על השתתפותה עקב בעיות אבטחה, כמו כן בשנת 2011 הוזמנה יפן להשתתף בתחרות ואף אישרה את השתתפותה אך נאלצה לבטל אותה בשל רעידת האדמה והצונאמי בסנדאי שפגעו קשות במדינה, ובמקומה הוזמנה נבחרת קוסטה ריקה.
ב-2016 התקיים בארצות הברית טורניר מיוחד לציון 100 שנים לטורניר ה"קופה אמריקה". הטורניר כלל 16 נבחרות: 10 מאמריקה הדרומית ו-6 מצפון ומרכז אמריקה. הטורניר נערך בין ה-3 ל-26 ביוני 2016.
עד שנת 1975 נקראה הקופה אמריקה בשם אליפות אמריקה הדרומית בכדורגל והתחרות התקיימה במתכונת של בית גמר, שבו אין משחק גמר אלא בית, כדוגמת מונדיאל 1950. לכן, אין תוצאה של משחק הגמר.