| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מהלכים | 1.ב4 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ECO | A00 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פתיחת אב | פתיחה נדירה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שם נרדף | פתיחת סוקולסקי פתיחת אורנגאוטן |
בערך זה נעשה שימוש |
פתיחה פולנית (נקראת גם פתיחת סוקולסקי או אורנגאוטן) היא פתיחה שחמט נדירה שמתחילה במסע:
על פי מאגרי מידע שונים, מתוך עשרים מסעים ראשונים חוקיים ללבן, המסע 1.ב4 נמצא במקום התשיעי בפופולריות שלו,[1] בספר הפתיחות של אתר השחמט הישראלי פתיחה זו נמצאת במקום השמיני בפופולריות שלה.[2] פתיחה זו נחשבת לפתיחה נדירה, לכן מסווגת A00 באנציקלופדיית פתיחות השחמט (ECO).
הפתיחה מעולם לא הייתה פופולרית ברמה המקצועית, אמנם מספר שחקנים בולטים השתמשו בה בכמה מקרים (לדוגמה, במשחק בין ריכרד רטי לאברהם ספייז'ר בסכוונינגן בשנת 1923, ובוריס ספאסקי נגד וסילי סמיסלוב בשנת 1960 במשחק מוסקבה-לנינגרד). השחקן הסובייטי אלכסיי פאבלוביץ' סוקולסקי כתב מונוגרפיה על פתיחה זו בשנת 1963, Debyut 1 b2–b4.
אולי השימוש המפורסם ביותר של פתיחה זו הגיע במשחק סבלי טרטקובר נגד גזה מארוצי, בטורניר השחמט בניו יורק בשנת 1924 ב-21 במרץ.[3] מקורו של השם "פתיחת אורנגאוטן" ממשחק זה: השחקנים ביקרו יום קודם בגן החיות ברונקס, בביקור זה טרטקובר התייעץ עם אורנגאוטן בשם סוזן, והיא אותתה לו בדרך כלשהי, כך התעקש טרטוקבר, שהוא צריך לפתוח במסע ב-4. בנוסף, טרטקובר ציין שקידום הרגלי למשבצת ב5 הזכירה לו את טיפוס האורנגאוטן. באותו המשחק, טרטקובר הצליח להוביל את המצב שלאחר הפתיחה למצב עמיד, אך המשחק הסתיים בתיקו.[4][5] אלכסנדר אלכין שהשתתף בטורניר וכתב ספר עליו, אמר שהמסע 1.ב4 הוא מסע ישן, והבעיה איתו היא שהוא חושף את כוונות הלבן לפני שהלבן יודע את כוונות השחור.[6]
הפתיחה מבוססת ברובה על טקטיקה בצד המלכה או על משבצות ו6 וז7. שחור יכול להגיב במגוון דרכים, לדוגמה: שחור יכול לעשות מסע במטרה לתפוס את מרכז הלוח (שמסעו של הלבן מתעלם ממנו לגמרי), עם 1...ד5 (שיכול להמשיך עם 2.רב2 מהד6, שתוקף את משבצת ד4 ומגן על ה7–ה5),[7] 1...ה5 או 1...ו5. מסעות פחות שאפתניים כמו 1...פו6, 1...ג6 (תגובה זו מובילה לווריאציית איגוף, המהווה הכנה למסעות ...מהב6 או ...א5), גם 1...ה6 היא תגובה סבירה. ניסיונות נדירים יותר נעשו בעבר עם 1...א5 או 1...ג5. התגובה השחורה 1...ה6 בדרך כלל ממשיכה במסע ...ד5, ...פו6 ולבסוף ...ג5. לאחר 1.ב4 ה5 הלבן יכול להתעלם ממהתקפה של השחור על החייל בב4 ולשחק 2.רב-2, כאשר לשחור יש כמה מהלכי תגובה אפשריים: 2...ד6, 2...ו6 וגם 2...ר:ב-4. לאחר 1...א5 הלבן יקדם בדרך כלל את הרגלי שלו וישחק 2.ב-5, ותוך כדי ינצל את חולשת השחור בצד המלכה שלו. התגובה 1...ג5, המכונה גמביט ברמינגהאם, היא חדה ואגרסיבית הרבה יותר ובדרך כלל משוחקת בשביל להימנע מתאוריה. לאחר שהרגלי יאכל, השחור יגדיל את הלחץ על משבצת ג5 ויפתח התקפה כנגד המבנה החלש של צד המלכה של הלבן גם אם זה יעלה בתפיסת מקום במרכז.