מינהל הכנסות המדינה

בשנת 1957, במסגרת ארגון מחדש במשרד האוצר, הוחלט על העברת האחריות לכל התשלומים והתקבולים של משרדי הממשלה לידי מינהל הכנסות המדינה^[1]. מינהל הכנסות המדינה היה אחראי לכל גביית המיסים בארץ, תפקיד הממולא כיום על ידי רשות המיסים. בשנת 1963 הוחלט למנות מומחה מיוחד לתכנון ארוך טווח של מדיניות המיסים^[2]. בשנת 1995 אוחדו מינהל הכנסות המדינה ואגף הכלכלה במשרד האוצר, לאחר שהוחלט למנות את ציפי גל ים, ראש אגף הכלכלה, לממונה על הכנסות המדינה. אולם האיחוד כמעט לא הורגש ושני האגפים התנהלו כמעט בנפרד. בשנת 2001, החליט שר האוצר, סילבן שלום, לפצלם בחזרה^[3]. בשנות ה-90 עבדו במינהל מעל 50 עובדים. אולם עם הזמן ירד קרנו של המינהל ובשנת 2003 עבדו בו 15 עובדים ומשרד האוצר שקל לסגור את המינהל^[4].

מינהל הכנסות המדינה נקט במשך שנים רבות בתמיכה במדיניות מס שוויונית והתנגדות לפטורים לגורמים שונים^[5]. למשל, בוועדת אשר, התנגדו נציגי מינהל הכנסות המדינה למע"מ מוקטן על מוצרים חיוניים^[6].

עמדה נוספת של מינהל ההכנסות היא שיש להציע שיעורי מס נמוכים כדי להעמיק את הגבייה^[7][8].

בראש מינהל הכנסות המדינה עומד הממונה על הכנסות המדינה. הממונה הראשון היה ד"ר ארתור ברגמן^[9]. בשנת 1953 החליף אותו ד"ר קורט מנדלסון^[10]. בשנת 1954 מונה לתפקיד זאב שרף^[11]. בשנת 1961 התפטר שרף מהתפקיד ובמקומו מונה אריאל אריאלי^[12]. בשנת 1964 נכנס לתפקיד שמחה גפני^[7]. בסוף 1968 מונה לתפקיד משה נוידרפר^[13] שהוביל בשנת 1975 את מימוש הרפורמה במיסים שהוצעה על ידי ועדת בן-שחר. בתחילת 1979 מונה אוריאל לין לתפקיד^[14]. אחרי לין מונה לתפקיד משה ברטוב^[15], שהוחלף ב-1984 בידי ישראל ברון.^{[דרושה הבהרה]} בתחילת שנות ה-90 כיהן יורם גבאי בתפקיד הממונה. בשנת 1995 פרש גבאי וציפי גל ים מונתה לתפקיד. גל ים החזיקה בתפקיד עד שנת 2001 והוחלפה בידי מאיר קפוטא^[16]. לאחר פרישתו של קפוטא, בסוף 2006, מונה לתפקיד יהושע ויטה^[17]. אולם מיד לאחר מכן נפתחה נגדו חקירה גלויה והוא הושעה מתפקידו למשך מספר שנים, בהן כיהנה בתפקיד פרידה ישראלי^[18]. באוגוסט 2012 מונה לתפקיד ד"ר מיכאל שראל^[19], אשר התפטר במרץ 2014, על רקע הודעת שר האוצר, יאיר לפיד, על כוונתו להנהיג פטור ממע"מ על דירות לרוכשים דירה ראשונה^[20].

במסגרת המינהל פועל גם המוזיאון למיסים.

• אתר מינהל הכנסות המדינה