Vulfpeck

חברי הלהקה למדו בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת מישיגן. הם חברו לראשונה לסשן הקלטות^[א] במרכז דודרשטט, מתקן אוניברסיטאי המאכלס ספרייה לאמנויות ומשאבים אחרים.^[1][2] לאחר קריאת ריאיון עם המפיק הגרמני ריינהולד מק, הגה מייסד הלהקה, ג'ק סטראטון, את השם Vulfpeck כגרסה גרמנית דמיונית של מוזיקאי הסשן בארצות הברית של שנות ה-60 כמו The Funk Brothers, The Wrecking Crew ו-The Swampers. הרעיון היה לתעל את העידן הזה של הרית'ם סקשן החי.^[2][3][4]

חבריה המייסדים של הלהקה הם ג'ק סטראטון על קלידים, תופים וגיטרה, תיאו כצמן על גיטרה, תופים ולעיתים גם שירה, וודי גוס על קלידים וג'ו דארט על הבס.^[3] שותפים קבועים לסבבי הופעות והופעות אורח כוללים את אנטוואן סטנלי, ג'ואי דוסיק וקורי וונג.^[5] מוזיקאים אורחים נוספים שתורמים כוללים את צ'ארלס ג'ונס, כריסטין הוקל, דייוויד טי ווקר, ברנרד פורדי, ג'יימס גדסון ובלייק מילס.

סינגל הבכורה של הלהקה נקרא "Beastly", והוא שוחרר באפריל 2011 כסרטון יוטיוב. הרצועה צוינה לטובה בשל ביצועי הבס שלה על ידי No Treble, מגזין מקוון לנגני בס.^[6] הלהקה הוציאה את ה-EP הראשון שלה, Mit Peck, ב-2011 ו-EP שני, Vollmilch, ב-2012. ב-2013, שלושה מחברי להקה ליוו את דארן כריס בסיבוב ההופעות הלאומי שלו, וג'ו דארט דורג בתור הבסיסט החמישי האהוב על ידי No Treble.^[7][8] ההופעה החיה הראשונה של Vulfpeck הייתה ב-Blind Pig באן ארבור, מישיגן, ולאחריה הופיעה בעיר ניו יורק באולם Rockwood Music Hall באוקטובר 2013.^[2][9] הלהקה הוציאה את ה-EP השלישי שלה, My First Car, באוגוסט 2013. ה-EP כולל את אנטוואן סטנלי ברצועה הווקאלית הראשונה של הלהקה. ביקורת על My First Car ציינה אותו כפחות אנרגטי בהשוואה לשני ה-EP הראשונים של הלהקה, אך "עדיין תוספת הולמת לקטלוג מוזיקה ייחודי".^[10]

במרץ 2014 הוציאו Vulfpeck את Sleepify, אלבום אילם בן עשרה רצועות בספוטיפיי, במטרה לגייס כספים לסיבוב הופעות חינמי. האלבום הניב 20,000 דולר בתמלוגים על פני תקופה של חודשיים.^[7][11] לאחר מכן, ספוטיפיי הסירה את האלבום בטענה שהוא מפר את תנאי התוכן שלהם.^[12] תוכנית יצירת התמלוגים של הלהקה זכתה לסיקור עיתונאי בינלאומי.^[13] ביולי הלהקה קיבלה את התמלוגים וזמן קצר לאחר מכן הכריזה על סיבוב ההופעות של Sleepify.^[14][15]

באוגוסט 2014 הוציאה הלהקה את ה-EP הרביעי שלה, Fugue State. הרצועה השנייה, "1612", מסוגננת על פי יצירותיו של ורדל קזאיר וכוללת את אנטוואן סטנלי כזמר.^[16] שם השיר נוצר בהשראת קוד הכניסה ל-Airbnb שסטרטון שכר.^[17] סבב ההופעות החינמי Sleepify נערך בספטמבר 2014. מיקומי ההופעות כללו את סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, שיקגו, אן ארבור וניו יורק.^[18] בשנת 2015, סטרטון הציע מודל שוויוני יותר לחלוקת התמלוגים של ספוטיפיי, שבו התשלום של כל אמן מבוסס רק על המאזינים של אותו אמן, ולא על כל מאזין המשתמש בשירות.^[19]

Vulfpeck הוציאו את Thrill of the Arts באוקטובר 2015. האלבום כלל הופעות אורח של כמה אמנים כולל דייוויד טי ווקר, צ'ארלס ג'ונס ובלייק מילס. ג'ים פוסילי מהוול סטריט ג'ורנל כינה את המוזיקה "פאנק מלוכלך, בפנים שלך, לא מתייפה שמנוגן עם אש" והומאז' לאולד-סקול פאנק ולסול.^[20] האלבום הגיע למקום ה-16 במצעד אלבומי ה-R&B של בילבורד בארצות הברית.^[21] הלהקה ו-Goodhertz Inc. הוציאו תוסף הפקה בשם Vulf Compressor.^[22] הלהקה הופיעה בלייט שואו עם סטיבן קולבר בנובמבר 2015.^[23]

האלבום השני של Vulfpeck, שכונה The Beautiful Game, יצא באוקטובר 2016. הוא כלל הופעות אורח של כמה אמנים, כולל קורי וונג ואדם לוי.^[24] האלבום הופיע לראשונה במקום ה-10 במצעד אלבומי ה-R&B המובילים של בילבורד.^[25] האלבום השלישי של הלהקה, Mr Finish Line, יצא בנובמבר 2017. הופיעו בו הנגנים הוותיקים ג'יימס גדסון, בוטסי קולינס, מייקל בלנד, דייוויד טי ווקר, והסולנים קוקו או, אנטוואן סטנלי, ג'ואי דוסיק, קריסטין הוקל וצ'ארלס ג'ונס.^[26] בשנים 2016 ו-2017 הלהקה הופיעה בקביעות עם אנטוואן סטנלי ואמנים אורחים שונים, כולל מספר הופעות עם ברנרד פורדי וזיגי מודליסט.^[27] הלהקה ביצעה קאבר ל-"Boogie On Reggae Woman" ברדיו Sirius XM.^[17]

האלבום הרביעי של Vulfpeck, שכונה Hill Climber, יצא בדצמבר 2018 וכלל את קורי וונג, ג'ואי דוסיק, אנטוואן סטנלי, ריאן לרמן, לארי גולדינגס, מייק ויולה, מוניקה מרטין ולואיס קול.^[28] בשנת 2019, חברת הגיטרות Music Man הוציאה את ה-Joe Dart Bass signature guitar, ולאחר מכן את הגיטרות Joe Dart Jr., Joe Dart II ו-Joe Dart III.^[29] ג'ו דארט דורג במקום הראשון על ידי מגזין Bass Guitar בתור "הבסיסט החדש והמגניב ביותר."^[30]

בספטמבר 2019, הלהקה ערכה מופע סולד-אאוט במדיסון סקוור גארדן, והייתה מהראשונות שעשו זאת ללא מנהל או גיבוי של חברת תקליטים.^[31] הקלטת ההופעה שוחררה כאלבום חי, שכותרתו Live at Madison Square Garden, יחד עם סרט הופעה מלא. ההופעה החיה כללה את השותפים לסיבוב ההופעות סטנלי, וונג, ודוסיק; והאמנים האורחים צ'ארלס ג'ונס, כריס ת'יל, דייב קוז, נייט סמית', מארק דובר, ריצ'י רודריגז ואחרים.^[32][33]

באוגוסט 2020, הלהקה מכרה את המקום של הרצועה העשירית באלבומה החמישי The Joy of Music, the Job of Real Estate ללהקה Earthquake Lights, שבסיסה בניו יורק. האלבום יצא באוקטובר 2020.^[34] בשנת 2020 החלה הלהקה להפיק אלבומי אוסף תחת הכותרת Vulf Vault. הראשון היה אלבום בעל שמונה שירים בהשתתפות אנטוואן סטנלי, ולאחריו אלבום של אחד עשר שירים שנכתב על ידי וודי גוס.^[35][36] בשנת 2021 הוציאה הלהקה אלבומי אוסף שנמכרו באופן בלעדי כתקליטי ויניל המדגישים את יצירותיהם של כצמן ודארט.^[37]

בינואר 2022 הוציאה הלהקה אלבום של הקלטות מקוריות בשם Vulf Vault 005: Wong's Cafe בדגש על עבודתו של קורי וונג, שהופק על ידו ויצא בסטרימינג תחת שמו. האלבום כולל תרומות של אדי ברבש.^[37][38] באוגוסט 2022, הלייבל של הלהקה הוציא אלבום הקלטות חדשות מאת Vulfmon (כינוי הסולו של ג'ק סטראטון) בשם Vulf Vault 006: Here We Go Jack,^[39] ובו הופעות אורח של דייוויד טי ווקר, מוניקה מרטין, מייק ויולה ואחרים.

בנובמבר 2022 הכריזו Vulfpeck על חזרתם למוזיקה על ידי חשיפת אלבומם השישי "Schvitz", שיצא בדצמבר 2022.^[40] בביקורת על האלבום, האנטר-טילני מפייננשל טיימס כינה את המוזיקה "רטרו-פאנק ונשמה" וכתב שהלהקה "שמה לה למטרה להעלות חיוך על פניו של המאזין".^[41]

סגנון ההפקה של הלהקה מעוצב על פי הופעות חיות בעבר בטלוויזיה, כמו The Midnight Special, The Old Grey Whistle Test ו- Beat-Club. הלהקה שואפת לצליל פשוט ומינימליסטי שבו כל כלי תורם את חלקו ואינו משתלט. הקלטות נעשות בשידור חי עם כלים אמיתיים, ולעיתים רחוקות מקטעים ומיקסים שונים. אלתורים מהווים חלק משמעותי בהתפתחות השירים. היצירות מעוצבות לפי מבנים לא שגרתיים מהעבר, כמו "Ooh Child" עם קטעי A ו-B שבו כל קטע מספק עילוי, וכמו "If You Want Me To Stay" עם התקדמות שמונה תיבות חוזרת.^[3][42]

בשנת 2018, Vulf Records הוציאו תקליט בן שש רצועות תחת השם The Fearless Flyers, רביעייה המורכבת מהמתופף נייט סמית', הבסיסט ג'ו דארט והגיטריסטים קורי וונג ומארק לטיירי, עם הופעות אורח של סנדרה קראוץ', בלייק מילס ואליזבת ליאה.^[43] בשנת 2019, הם הוציאו את ה-EP השני שלהם עם שש רצועות בשם The Fearless Flyers II, בהשתתפות כריס ת'יל וג'ואי דוסיק.^[44] אלבום הבכורה שלהם באורך מלא Tailwinds יצא ב-2020, ובו קטע קרן המורכב מהסקסופוניסטים גרייס קלי, קני הולמן ואלקוס סירופולוס.^[45] בשנת 2021, הרביעייה הוציאה הקלטה של ההופעה שלה במדיסון סקוור גארדן בשנת 2019 כאלבום החי הראשון שלה באמצעות תמיכה של Vulfpeck.^[46] ה-EP השלישי שלה, The Fearless Flyers III, כלל שישה רצועות ויצא ב-2022.^[47] ה-EP הרביעי שלהם בן שש הרצועות The Fearless Flyers IV הוקלט במועדון הג'אז בלו נוט ויצא ב-2024.^[48]

בשנת 2019, קלידן הלהקה וודי גוס הוציא את A Very Vulfy Christmas, אוסף של שמונה עיבודים מחודשים בסגנון ג'אז של מקורות Vulfpeck. הרצועות כוללות את המתופפת דנה הול והבסיסטים מאט אולרי וג'ו פי.^[49][50]

• ג'ו דארט גדל בהארבור ספרינגס, מישיגן, והתחיל לנגן בס בגיל 8. הוא הושפע מפלי. בתיכון, הוא ניגן בלהקת ג'אם בהשראת פיש. הוא מונה את פינו פלדינו, רוקו פרסטיה וורדין ווייט בתור הבסיסטים האהובים עליו.^[1][42]
• וודי גוס גדל בסקוקי, אילינוי, והתחיל לנגן בפסנתר בגיל 7. הוא הושפע מת'לוניוס מונק ונמשך לג'אז. מאוחר יותר הוא נמשך לפאנק. בקולג', הוא הופיע עם כמה להקות. ב-2023 הוציא את האלבום High Loon!.^[1][51]
• תיאו כצמן גדל בלונג איילנד, ניו יורק. כנער ניגן בתופים, גיטרה וכתב שירים. בקולג', הוא היה חבר ב-My Dear Disco. עבודת הסולו שלו מבוססת על רוק ופולק. ב-2023 הוא הוציא את אלבום הסולו הרביעי שלו Be The Wheel.^[1][52]
• ג'ק סטראטון גדל בקליבלנד הייטס, אוהיו, והתחיל לנגן בתופים בגיל צעיר. הוא הושפע מברנרד פורדי ו-the Meters. הוא הוביל להקה בקולג'. הוא עושה את רוב הניהול וההפקה של Vulfpeck. בשנת 2023, הוא הוציא את Vulfnik.^[1][53][54]

שותפים לסבבי הופעות והקלטות

• ג'ואי דוסיק - סקסופון אלט, קלידים, שירה (2016–היום)
• אנטוואן סטנלי - שירה (2016–היום)
• קורי וונג - גיטרה (2016–היום)

• סבב Sleepify (2014)
• סבב אביב (2015)
• סבב Wisdom of Crowds (2017, 2018, 2019)

הקלטות אולפן מקוריות

● Mit Peck (2011)

● Vollmilch (2012)

● My First Car (2013)

● Fugue State (2014)

● Thrill of the Arts (2015)

● The Beautiful Game (2016)

● Mr Finish Line (2017)

● Hill Climber (2018)

● The Joy of Music, the Job of Real Estate (2020)

● Schvitz (2022)

הקלטות מקוריות של Vulf Vault

● Vulf Vault 005: Wong's Cafe (2022)

● Vulf Vault 006: Here We Go Jack (2022)

מדיה וקבצים בנושא Vulfpeck בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של Vulfpeck (באנגלית)
• Vulfpeck, ברשת החברתית פייסבוק
• סרטונים בערוץ של Vulpeck, באתר יוטיוב
• Jack Stratton – ריאיון ב-Rolling Stone

• Vulfpeck, ברשת החברתית פייסבוק
• Vulfpeck, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• Vulfpeck, ברשת החברתית אינסטגרם
• Vulfpeck, באתר ספוטיפיי
• Vulfpeck, באתר AllMusic (באנגלית)
• Vulfpeck, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• Vulfpeck, באתר דיזר
• Vulfpeck, באתר Discogs (באנגלית)
• Vulfpeck, באתר Songkick (באנגלית)
• Vulfpeck, באתר בנדקמפ
• Vulfpeck, באתר בילבורד (באנגלית)