Shopping.com

החברה נוסדה בינואר 1998, תחילה בשם "פפריקום", על ידי ד"ר נחום שרפמן, ממייסדי חברת סיירן (במקור: קומטאץ'), ששימש כיושב ראש הדירקטוריון, ועל ידי אמיר אשכנזי, מעובדי קומטאץ' שהיה בעל הרעיון הטכנולוגי^[1].

המודל העסקי המקורי של החברה היה פיתוח תוכנה שתעקוב לאורך זמן אחר שינויים במחיר מניות שהמשתמש מבקש לקנות, ותשלח הודעה למשתמש כאשר מחיר המניה הגיע למחיר מסוים. השניים מימנו את תחילה את פיתוח המוצר בעצמם ואחר כך פנו לקרנות הון סיכון במטרה לגייס מימון נוסף. מייקל אייזנברג מקרן הון הסיכון "יזראל סיד פרטנרס" (Israel Seed Partners) אהב את הרעיון, אך הציע שבמקום השוואת מחירי מניות התוכנה תשמש להשוואת מחירים של מוצרים, עם עליית המסחר האלקטרוני באינטרנט באותה עת. לכן הוחלט לשנות את שם החברה ל-DealTime ולהתמקד בפתרון לצרכנים בארצות הברית, שם כבר החל לפרוח המסחר האלקטרוני^[1].

החברה גייסה מיליון דולר מקרן "יזראל סיד פרטנרס", מימון שאפשר לחברה להקים אתר (ולא תוכנה להורדה למחשב) שהציע שירות המסייע למשתמש למצוא מוצרים ברחבי האינטרנט^[1]. לאחר שהמשתמש מסר את סוג המוצר שהוא מחפש, את תקציב הרכישה ופרמטרים נוספים, השירות של דילטיים חיפש אחר המוצר המבוקש בפרסומים על מכירות פומביות, במבצעים של הרגע האחרון באתרים ואף מודעות פרסום בעיתונים אלקטרונים. כאשר נמצא המוצר המבוקש, מודיע השירות למשתמש. השירות ניתן חינם למשתמש הסופי והמודל העסקי של החברה התבסס על פרסום באתר שלה וכן על גביית עמלות מעסקאות עם סוחרים. במרץ 1999 גייסה 3 מיליון דולר נוספים מקרנות הון הסיכון אודיון קפיטל, יזראל סיד פרטנרס וקרן יוניסייקל^[2].

במהלך שיא בועת הדוט-קום דילטיים התרחבה במהירות, היא גייסה צוות של מנהלים בכירים, כולל מנכ"ל אמריקאי, דן ציפורן, שבתפקידו הקודם שימש סגן נשיא בחברת מאסטרקארד ומאות עובדים בישראל וארצות הברית. ביוני 1999, גייסה 15 מיליון דולר לפי שווי של 60 מיליון דולר^[3] כמה חודשים אחר כך, בפברואר 2000, גייסה 50 מיליון דולר לפי שווי של 225 מיליון דולר. בין המשקיעים באותה עת היו החברות אמריקה און ליין, טיים וורנר, בנק אוף אמריקה, קונצרן כלל ותאגיד המדיה הולינג'ר של איל העיתונות קונרד בלק^[4]. ביוני 2000, הודיעה החברה על הסכם שותפות עם תאגיד המדיה הגרמני ברטלסמן, שכלל רכישהשל אתר בבעלותו בשם evenbetter.com והקמת חברת בת אירופאית משותפת^[5]. עוד קודם הודיעה על תוכנית להקמת אתרים בגרמניה, צרפת ואיטליה^[5]. בפברואר 2001 הודיעה על רכישה חברת Digital Jones, שפיתחה טכנולוגיה לביצוע קנייה מודרכת באינטרנט באמצעות "מוכרן וירטואלי" - טכנולוגיה שדילטיים החלה להשתמש בה בסוף שנת 2000^[6].

בשלב הבא ביקשה החברה לגייס בנאסד"ק 50 מיליון דולר לפי שווי שוק של 400 מיליון דולר^[7], אך בעקבות התפוצצת בועת הדוט-קום נאלצה לבטל את ההנפקה^[8]. את שנת 2000 סיימה עם הכנסות של כ-6 מיליון דולר, רובן מפרסום באתר, אך ההפסד הנקי שלה היה כ-70.6 מיליון דולר, כולל הוצאות שיווק ומכירה בגובה 41.2 מיליון דולר. כדי להמשיך לפעול הגיע החברה להסכם עם תאגיד ברטלסמן שבמקום להקים חברת בת אירופאית משותפות ישקיע התאגיד ישירות בדילטיים 35 מיליון דולר^[9]. החברה ביצע שלושה סבבי פיטורים ב-2001 וב-2002 בהם מספר העובדים קוצץ בחצי לכ-150^[10]; האתרים שהקימה ביפן וגרמניה נסגרו בסוף 2001, ושירות Digital Jones שרכשה גם נסגר. בנוסף, אחוז גדל והולך מהסוחרים המתפרסמים באתר נאלצו להתחיל לשלם עבור השירות; פרסום בכמה קטגוריות מוצרים רווחיות הפכו לשירות בתשלום בלבד. בנוסף חתמה החברה על הסכם עם מנוע החיפוש אלטה ויסטה להחליף את מנוע החיפוש באתר המכירות שלו בטכנולוגיית השוואת המחירים של דילטיים^[11]. אחר כך נחתם הסכם דומה עם מנוע החיפוש Ask Jeeves^[12]. בשנת 2002, הושקה מערכת השוואת מחירים חדשה, שבה הסוחר שהציעה את המחיר הגבוה ביותר עבור פרסום, קיבל מיקום גבוה יותר בדף תוצאות השוואת המחירים המוגדרים כברירת מחדל (המשתמשים יכלו אחר כך למיין בעצמם מוצרים לפי מחיר או דירוג)^[13]. כל השינויים הללו אפשרו לחברה להפוך לרווחית לראשונה ב-2003^[14].

באפריל 2003, DealTime רכשה את האתר Epinions.com, אתר בו משתמשים דירוגו מוצרים וסיפקו מידע על מחירים, ואיכות המוצרים^[15]. בספטמבר 2003, האתרים הממוזגים הושקו מחדש תחת המותג Shopping.com, כתובת אינטרנט שנרכשה מחברת אלטה ויסטה^[16]. השם החדש, כמו גם פרסום בטלוויזיה, פרסום באינטרנט עם שותפים כמו גוגל ופורטלים אחרים, אפשרו ל-Shopping.com להפוך לאתר המסחר האלקטרוני עם מספר המבקרים השלישי בגודלו בעולם, אחרי eBay ואמזון, במשך מספר חודשים במהלך 2004, ואחר כך היה מדורג בקביעות בין עשרת הראשונים^[17].

החברה הונפקה לבסוף באוקטובר 2004^[18], ונרכשה על ידי eBay ביוני 2005 תמורת 21 דולר למניה במזומן, בתמורה כוללת של כ-620 מיליון דולר^[19]. מאז הפכה החברה לחטיבה חצי אוטונומית בתוך eBay ועדיין מפעילה את האתר www.shopping.com. היא שילבה פונקציות של eBay, בהם מערכת התשלומים PayPal של eBay מערכת הפרסום של eBay.

בשנת 2005 החברה השיקה אתר בצרפת ואחר כך גם בגרמניה^[20]. בהמשך נוספו אתרים גם באיטליה, ספרד פולין ואוסטריה. באותה שנה גם הודיעה על תוכניות להרחבת מגוון המוצרים שניתנים להשוואה באתר שלה בארצות הברית, כולל תחום המשכנתאות והביטוח^[20].

באפריל 2009 נהרג מייסד החברה נחום שרפמן, יחד עם אשתו נאוה, כשהמטוס הפרטי שלהם התרסק ביוון^[21].

• אתר האינטרנט הרשמי של Shopping.com
• צורי דאר, אתר דילטיים דורג במקום הרביעי בין אתרי המסחר האלקטרוני בעולם עם 8.4 מיליון משתמשים ייחודיים, באתר TheMarker‏, 11 בדצמבר 2001
• שירלי יום-טוב, המתעשרים של שופינג.קום: המייסדים נחום שרפמן ואמיר אשכנזי מחזיקים מניות בשווי 21 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2004
• ליאור הנר, שופינג עושים בחו"ל, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2006