NGC 3077
NGC 3077 היא גלקסיה לא-סדורה שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, במרחק של כ-12.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת M81. הגלקסיה נמצאת כ-7.9 מעלות ממערב לכוכב λ (למבדא) בדרקון וכ-9.4 מעלות מצפון-מערב לדובהה. כשלושת רבעי מעלה מצפון-מערב לה נמצאת M81 ומעט יותר ממעלה מצפון-צפון-מערב לה נמצאת M82, שתיהן שייכות גם כן לקבוצת M81.
 | |
| NGC 3077 בתמונה של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | הדובה הגדולה |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 8 בנובמבר 1801 |
| סוג | גלקסיה לא סדורה |
| בהירות נראית | 10.1[1] |
| סיווג מורפולוגי | I0 pec[2] |
| עלייה ישרה | 10ʰ 03ᵐ 19.1ˢ |
| נטייה | 01.6″ 44′ 68°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 17.8- |
| מרחק[2] | 12,400,000 שנות אור 3,801,815.06 פארסק |
| קוטר | 19,540[2] שנות אור |
| מסה | 1.8×1010[3] ☉M |
| הסחה לאדום | 14[2] ק"מ/שנייה 0.00004±0.000013 |
היסטוריה
לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.1 והיא התגלתה ב-8 בנובמבר 1801 (יחד עם NGC 2976) על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, וקיבלה את הציון I.286 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1802, שם תוארה על ידיו כ"בהירה מאוד, גדולה למדי, עגולה, מתבהרת במידה רבה ובהדרגה לכיוון המרכז". בנוסף ציין הרשל שבצידה הצפוני יש מעין קרן חלשה שפוגעת בצורתה העגולה.[4] ג'ון הרשל צפה בה וכלל אותה בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 כערפילית מספר 658, ותיאר אותה כ"בהירה, עגולה, עם בהירות שעולה בחדות במרכזה".[5] בשנת 1863 הוא כלל אותה גם בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 1982 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 3077 כשהיא מתוארת כבהירה למדי, גדולה למדי, עגולה, בעלת מרכז בהיר ובעלת קרן בולטת.[6]
מאפיינים
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-5.4 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של קרוב ל-20,000 שנות אור, כחמישית מקוטר שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-1.8×1010 מסות שמש, כ-3% ממסת שביל החלב. בשל קרבתה הרבה ל-M81 ול-M82, היא מושפעת מכוחות הכבידה של שכנותיה הגדולות יותר והשפעה זו גורמת לעננים של אבק וגז להפלט ממנה למרחב שבינה ובין M81 וליצור מעין זרוע המחברת ביניהן,[7] וכן לענני אבק המסתירים חלקים ממנה ונותנים לה את צורתה הייחודית. כוחות הכבידה גורמים גם לצפיפות לא אחידה של הגז במרכז הגלקסיה וכתוצאה מכך מתרחשת יצירת כוכבים אינטנסיבית במרכז הגלקסיה, שמכיל אוכלוסייה של כוכבים צעירים וחמים וכן צבירי כוכבים.[8] אוכלוסיית הכוכבים הצעירים והחמים גורמת למרכז הגלקסיה להיות בהיר באופן ניכר משאר הגלקסיה וליצור ספקטרום פליטה שאופייני לגלקסיות בעלות גרעין גלקטי פעיל, כך שבשנת 1943 היא נכללה ברשימת הגלקסיות בעלות גרעין פעיל שייצר האסטרונום קארל סייפרט, למרות שהיא איננה גלקסיה ספירלית כמו שאר הגלקסיות שברשימה.[9] כיום היא אינה נחשבת לגלקסיית סייפרט.
קישורים חיצוניים
- NGC 3077, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים