M93

האסטרונום הצרפתי שארל מסיה צפה בצביר ב-20 במרץ 1781 והכניס אותו לקטלוג מסיה תחת התיאור "צביר של כוכבים קטנים ללא ערפיליות בין הכלב הגדול וחרטום הספינה". קרוליין הרשל, אחותו של ויליאם הרשל צפתה בצביר ב-26 בפברואר 1783 וציינה שאחיה ספר לפחות 40 כוכבים בצביר וייתכן שיש בו למעלה מ-100 כוכבים. זהו הרישום הראשון של תצפית שביצעה קרוליין הרשל בקריירה שלה כאסטרונומית. ג'ון הרשל צפה בצביר בשנת 1831 וציין שהוא די גדול, לא מאוד דחוס ולא מאוד מפוזר, די עשיר ומכיל כוכבים עם בהירות נראית מדרגות 8 עד 13.

קוטרו של M93 הוא כ-23 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-3,600 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-22 דקות קשת - כשני שלישים מקוטרו של הירח המלא. הכוכבים הבהירים יותר שבו יוצרים צורת משולש שרוב הכוכבים האחרים נמצאים בתוכו. הוא מכיל כ-80 כוכבים שהבהירים מביניהם הם ענקים כחולים מסוג ספקטרלי B9 עם בהירות נראית מדרגה 8 ויש בו גם מספר ענקים אדומים. מסתו הכוללת מוערכת בכ-1,700 מסות שמש.

M93 נמצא כ-1.5 מעלות מצפון-מערב לכוכב ξ (קסי) בירכתי הספינה וכ-8.5 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לכוכב הבהיר וזן שבקבוצת כלב גדול. עם בהירות מדרגה 6.0 הוא ניתן לצפייה ללא ציוד עזר רק בתנאים מיטביים. משקפת פשוטה מאפשרת להבחין בו בקלות וטלסקופ חובבים מאפשר להבחין בעשרות מכוכבי הצביר הבהירים. טלסקופ בינוני מאפשר לראות מעל למאה כוכבים, אבל חלק גדול מהם הם כוכבי שביל החלב שאינם קשורים לצביר.

כ-9 מעלות מצפון ל-M93 נמצא הצביר הפתוח M46 ובסמוך אליו, כ-1.3 מעלות ממערב-צפון-מערב, נמצא הצביר הפתוח M47.

מדיה וקבצים בנושא M93 בוויקישיתוף

• M93 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
• M93, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים