M89
M89 (נקראת גם NGC 4552) היא גלקסיה אליפטית הנמצאת במרחק של כ-52 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים בתולה. גלקסיה זו היא אחת מהגלקסיות הבהירות שבצביר הבתולה.
 | |
| M89 בתמונה של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | בתולה |
| שמות נוספים | NGC 4552 |
| מגלה | שארל מסיה |
| תאריך גילוי | 18 במרץ 1781 |
| סוג | גלקסיה אליפטית |
| בהירות נראית | 9.75+[1] |
| סיווג מורפולוגי | E0-1[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 35ᵐ 39.8ˢ |
| נטייה | 22.8″ 33′ 12°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 21.3- |
| מרחק[2] | 52,000,000 שנות אור 15,943,095.41 פארסק |
| קוטר | 77,000 שנות אור |
| הסחה לאדום | 340[2] ק"מ/שנייה 0.0011 |
היסטוריה
M89 התגלתה ב-18 במרץ 1781 על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה שצירף אותה לקטלוג מסיה ותיאר אותה כ"ערפילית ללא כוכבים" וציין שהיא עמומה וקשה לצפייה ושהיא קרובה ל-M87, שאותה גילה מוקדם יותר. מסיה חיפש באותו לילה ערפילית, שעליה דיווח עוזרו פייר מאשן כשבועיים קודם (M85), וגילה 7 גלקסיות נוספות על זו שגילה מאשן, כולן מצביר הבתולה. (האחרות הן M84 - M88, M90 ו-M91). ויליאם הרשל ציין ברשימותיו שצפה ב-M89 בשנת 1784 ושהיא בהירה ודי קטנה. ג'ון הרשל צפה ב-M89 מספר פעמים בין השנים 1825 ו-1830 ותיאר אותה כערפילית בהירה, קטנה, ועגולה ושבהירותה גדלה בהדרגה משוליה למרכזה.
תצפית
M89 נמצאת במרכזו של צביר הבתולה ועם דרגת בהירות נראית 9.75 היא ניתנת לצפייה באמצעות טלסקופ חובבים או אפילו באמצעות משקפת כשתנאי הצפייה טובים. היא נמצאת כ-2.75 מעלות מצפון-מערב לכוכב ρ (רו) בבתולה וכ-6.7 מעלות ממערב-צפון-מערב מהכוכב וינדמיאטריקס (ε בבתולה) שבהירותו מדרגה 2.8. כ-40 דקות קשת ממזרח-צפון-מזרח ל-M89 נמצאת M90, כ-50 דקות קשת מדרום-מזרח לה נמצאת M58 ו-M87 נמצאת כ-1.2 מעלות ממערב-דרום-מערב לה. במרחקים מעט יותר גדולים נמצאות ממזרח-דרום-מזרח הגלקסיות M59 ו-M60 במרחקים של 1.8 מעלות ו-2.2 מעלות בהתאמה, ובמרחק של 2.5 מעלות ממערב-צפון-מערב נמצאות M84 ו-M86. למעשה ברדיוס של 5 מעלות מסביב ל-M89 נמצאות 13 גלקסיות מתוך קטלוג מסיה.
תכונות
גודלה הזוויתי של M89 הוא כ-5 דקות קשת השקולות לקוטר של כ-77,000 שנות אור וצורתה כמעט כדורית, אם כי ייתכן שצורתה למעשה אליפטית וציר האורך של הספרואיד מקביל לקו הראייה אליה. בצילום ארוך חשיפה, שנעשה בשנת 1979 במצפה הכוכבים שמידט, התגלה שיש לגלקסיה מעטפת של חומר בין-כוכבי המשתרעת למרחק של כ-150,000 שנות אור ממרכזה. כמו כן התגלה סילון גז שיוצא ממנה ומגיע למרחק של כ-100,000 שנות אור.[3][4] המקור של סילון הגז יכול להיות מהתמזגות של גלקסיה ננסית עם M89 או שייתכן ובעבר היה ל-M89 גרעין גלקטי פעיל. מחקר נוסף שהתבצע על המעטפת גילה שהיא מורכבת משכבות רבות ומכילה זרמים של חומר שמצביעים על כך שהיא עברה מספר אירועי התמזגות עם גלקסיות קטנות יותר.[5] מניתוח התנועה של החומר סביב מרכז הגלקסיה נראה שיש בליבתה חור שחור עם מסה של כ-7×108 מסות שמש.[6]
ל-M89 יש מערכת גדולה של צבירים כדוריים המקיפים אותה ומספרם מוערך בין 1340 ל-2,660, לעומת 150-200 צבירים כדוריים המקיפים את שביל החלב.[7]
קישורים חיצוניים
- M89 בדפי מסיה של SEDS
- M89, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים