M7 פריסט
תותח הוביצר מתנייע 105 מ"מ M7, או בכינויו M7 פריסט, היה תותח מתנייע אמריקאי שיוצר בתקופת מלחמת העולם השנייה על בסיס תובת הטנק M3 לי וה-M4 שרמן. הפריסט פותח ב-1941, כמענה לדרישה לארטילריה מתנייעת לסיוע לעוצבות המשוריינות של ארצות הברית, והפך לתותח המתנייע הסטנדרטי עד לסיומה של המלחמה. הכלי היה בייצור מתמשך מ-1942 ועד 1945, עם למעלה מ-3,000 יחידות שיוצרו. ייצורו הופסק בהדרגה לטובת מחליפו, תותח מתנייע M37. הוא סופק כחלק מתוכנית השאל החכר לצבא בריטניה, שם זכה בפי החיילים לכינוי פריסט - כומר, בגלל עמדת המקלען שדמתה לדוכן בכנסייה בו נושא הכומר את דבריו[1].
 | |
| תומ"ת פריסט בבית התותחן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | תותח מתנייע |
| מדינה מייצרת |  ארצות הברית |
| יצרן | חברת הרכבות האמריקאית  |
| משתמשים עיקריים | ארצות הברית, בריטניה |
| משתמשים משניים | ישראל |
| שנת ייצור | 1942-1945 |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים |
| יחידות שיוצרו | 3,490 |
| מידע טכני | |
| אורך | 6.02 מטר |
| רוחב | 2.87 מטר |
| גובה | 2.54 מטר (2.95 עם מקלע הנ"מ) |
| משקל | 23 טון |
| מהירות | 39 קמ"ש על כביש |
| טווח פעולה | 190 קילומטרים |
| מנוע | קונטיננטל R-975, בנזין, 350/400 כ"ס |
| שריון | 62-12 מילימטר |
| צוות | 7 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח הוביצר בקוטר 105 מ"מ |
| מספר פגזים | 69 |
| חימוש משני | מקלע M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ |
  | |
כלי זה הובא ארצה בסוף שנות ה-60 והיה הבסיס לפיתוח תורת הלחימה המתנייעת בחיל התותחנים. היו בחיל שלושה גדודים שצוידו ב"פריסט" והם השתתפו במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה בקרב על הטיית מקורות המים וכן במלחמת יום הכיפורים[2].
