M79

הצביר התגלה על ידי האסטרונום הצרפתי פייר מאשן, עוזרו של שארל מסיה, ב-26 באוקטובר 1780 ומסיה עצמו צפה בו ב-17 בדצמבר באותה שנה וצרף אותו לקטלוג מסיה, שם תואר כערפילית יפה ללא כוכבים עם מרכז בהיר. בשנת 1783 צפה האסטרונום ויליאם הרשל ב-M79 וזיהה שזהו צביר כוכבים ובתצפית מאוחרת יותר בשנת 1806, ציין שזהו צביר עשיר עם צורה כדורית ושהכוכבים במרכזו צפופים מאוד.

בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 7.7 וגודלו הזוויתי כ-9.6 דקות קשת, כך שניתן לראותו באמצעות משקפת טובה או באמצעות טלסקופ חובבים. על מנת לצפות בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 13, יש צורך בטלסקופ בינוני. M79 נמצא כמעט 4 מעלות מדרום-דרום-מערב לכוכב ניהל (β בארנבת), כ-5 מעלות מדרום-מערב לכוכב γ (גמא) בארנבת וכ-4.75 מעלות מדרום מזרח לכוכב ε (אפסילון) בארנבת.

M79 נמצא במרחק של למעלה מ-60,000 שנות אור ממרכז הגלקסיה ולמעשה הוא קרוב למה שנראה כמו שרידים של גלקסיה ננסית שהתפרקה בשל כוחות הגאות שהפעיל עליה שביל החלב. ככל הנראה M79 ועוד מספר צבירים קרובים היה שייך בעבר לגלקסיה ננסית זו.^[3] מסתו של M79 מוערכת בכ-400,000 מסות שמש, קוטרו כ-120 שנות אור והוא מאיר בעוצמה של פי 110,000 מהשמש. מרכזו צפוף במיוחד, חצי ממסתו מרוכזת ברדיוס של פחות מ-10 שנות אור^[1] והוא מסווג כצביר מסוג V. עד היום התגלו בו מעט כוכבים משתנים, מהם כ-10 משתני RR בנבל. הספקטרום של אורו מתאים לקרינת כוכב מסוג ספקטרלי F5.^[1] ממדידת ההסחה לאדום של אורו נראה שהוא מתרחק ממערכת השמש במהירות של כ-200 קילומטר בשנייה.

מדיה וקבצים בנושא M79 בוויקישיתוף

• M79 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
• M79, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים