M34

הצביר מופיע ברשימותיו של האסטרונום האיטלקי ג'ובאני בטיסטה אודיירנה משנת 1654, אך לא מצוין שם מתי נצפה לראשונה. ב-25 באוגוסט 1764 הוא נצפה על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה, שלא ידע על גילויו המוקדם יותר ותיאר אותו בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים בין הראש של מדוזה (אלגול) והרגל השמאלית של אנדרומדה".

לצביר דרגת בהירות 5.5 וקל לאתרו באמצעות משקפת, או אפילו ללא ציוד עזר בתנאי תצפית מיטביים. בעוד שבעין הוא נראה ככתם מעורפל וחלש, במשקפת איכותית ניתן להבחין בכוכבים החברים בו, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות נראית 7.9. באמצעות טלסקופ חובבים ניתן להבחין בכ-80 מכוכבי הצביר, כאשר נראה שחלק מהם מסודרים בזוגות. הצביר נמצא כ-5 מעלות ממערב לאלגול וכ-7 מעלות ממזרח לכוכב γ באנדרומדה, מעט צפונית לקו המחבר ביניהם.

קוטרו של M34 הוא כ-14 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-1,400 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-35 דקות קשת, בערך כגודלו של הירח המלא. הצביר מכיל כ-100 כוכבים בצפיפות ממוצעת ולפי גיל כוכביו גילו מוערך בכ-180 מיליוני שנים. כיוון התנועה של הצביר בחלל ומהירותו דומים לשל צבירים נוספים, ביניהם הפליאדות והצביר המקיף את α בפרסאוס והכולל אותו, כך שייתכן שכל הצבירים האלו נוצרו מאותו ענן של גז ואבק בין-כוכבי.

מדיה וקבצים בנושא M34 בוויקישיתוף

• M34 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
• M34, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים