1974 בישראל

• נשיא המדינה – אפרים קציר
• ראש ממשלת ישראל החמש עשרה עד 3 ביוני – גולדה מאיר, השש עשרה – יצחק רבין
• יושב ראש הכנסת השביעית – ישראל ישעיהו
• נשיא בית המשפט העליון – שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי – דוד אלעזר עד 3 באפריל, מאז מרדכי גור
• מפכ"ל המשטרה – שאול רוזוליו

• 10 במרץ – גולדה מאיר מציגה את ממשלתה השלישית בפני הכנסת

• 1 באפריל – ועדת אגרנט מגישה את מסקנות הביניים שלה לגבי נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, שגוררות את התפטרות הרמטכ"ל דוד אלעזר
• 2 באפריל – הגשת דו"ח ועדת אגרנט (החלקי) לממשלה.
• 11 באפריל – גולדה מאיר מתפטרת מראשות הממשלה
• 3 ביוני – יצחק רבין מושבע כראש ממשלת ישראל, ומציג את הממשלה השבע עשרה בפני הכנסת

• 18 בינואר – ישראל ומצרים חותמות על הסכם הפרדת הכוחות ביניהן לאחר המלחמה
• 5 במרץ – כוחות ישראל נסוגים מהגדה המערבית של תעלת סואץ, במסגרת הסדר עם מצרים
• 18 במרץ – מסתיים משבר האנרגיה העולמי שהטילו מדינות אופ"ק על המערב לאחר מלחמת יום כיפור
• 31 במאי – ישראל וסוריה חותמות על הסכם הפרדת הכוחות ביניהן לאחר המלחמה

• 11 באפריל – פיגוע חבלני בקריית שמונה, שתוצאותיו: 18 הרוגים, בהם שמונה ילדים ושני חיילים.
• 15 במאי – אסון מעלות: 27 הרוגים, בהם 21 תלמידי בית ספר, בפיגוע טרור של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, רובם תוך כדי ניסיון חילוץ של סיירת מטכ"ל
• 24–25 ביוני – הפיגוע בנהריה, שבו נרצחו אם ושני ילדיה ונהרג חייל

• 19 באפריל – מתרחש אסון מחניים בו נהרגים שמונה חיילי צה"ל כתוצאה מהתנגשות בין שני מסוקי יסעור מעל שדה התעופה מחניים
• עוד באפריל, ממונה יצחק חופי במקומו של צבי זמיר למשרת ראש המוסד; אברהם אחיטוב מחליף את יוסף הרמלין כראש השב"כ

שנת 1974 הייתה שנה שבה ניכרו השפעותיה המשמעותיות של מלחמת יום הכיפורים על כלכלת ישראל:

• גיוס המילואים שנמשך חודשים רבים לאחר המלחמה עד ליישום הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים וסוריה פגע במשק.
• משבר האנרגיה העולמי הגדיל משמעותית את הוצאות רכישת הדלק בדולרים והביא להרעה במאזן התשלומים.
• החל רכש נרחב של אמל"ח מארצות הברית כפיצוי על אובדן אמל"ח במלחמה והביא לגידול בהוצאות הממשלה.
• צה"ל נדרש ליישם את לקחי המלחמה שדרשו התעצמות כמותית אל מול איומים צבאיים מצד מדינות ערב.
• בתקופה זו הייתה אווירה כללית של משבר שמטלטל את החברה הישראלית שיצרה המלחמה מרובת הנפגעים.

כתוצאה מההגדלה המשמעותית של הוצאות הממשלה שנבעו מהמלחמה, נאלצה הממשלה לבחון דרכים להגדלת מקורות המימון. בסדרה מתמשכת של הצעות ויוזמות ממשלתיות הועמק מאוד המיסוי מכל הסוגים, הוטלו מלוות מלחמה (שהן הלוואות כפויות בתנאי ריבית שקבעה הממשלה עצמה), קוצץ השר באמצעות מתן תוספות יוקר חלקיות (נמוכות מעליית מדד המחירים לצרכן), נקבעו הסדרים שנועדו לצמצם את הוצאת מטבע חוץ על היבוא האזרחי לטובת יבוא צבאי ונעשו פניות לסיוע כלכלי מארצות הברית במענקים והלוואות. חלק מהיוזמות וההצעות לא התקבלו אך יצרו אי ודאות במשק.

אירועים כלכליים משמעותיים:

• ב-2 ביולי החליטה הממשלה על "תוכנית ריסון" - העלאת היטל יבוא מ-25% ל-35%, איסור על בניית דירות בשטח של מעל 110 מ"ר, הוגדלו מלוות המלחמה על הציבור[1].

לאחר תום מלחמת יום הכיפורים, ובייחוד לאחר פרסום דו"ח ועדת אגרנט החלו נשמעים קולות אשר קראו להפקת לקחים במישור הפוליטי והחברתי. בין היתר בלט במחאתו, שגרפה אחריה רבים, הקצין במיל' מוטי אשכנזי. משה דיין וגולדה מאיר מתפטרים, למרות שדו"ח ועדת אגרנט נמנע מלהטיל עליהם אחריות ל"מחדל".

ב-25 בפברואר (ט"ו בשבט תשל"ד) מוקמת גם תנועת גוש אמונים. התנועה מתחילה בפעולות מחאה נגד הסכמי הפרדת הכוחות עם סוריה ברמת הגולן; ופועלת לעלייה על הקרקע ב"שטחים". החל מיוני-יולי עולים פעילי התנועה על הקרקע מספר פעמים להקמת התנחלות, בעיקר באזור תחנת הרכבת הנטושה ליד סבסטיה. מאבקים אלה מול הממשלה נמשכים לתוך 1975.

מוקם "בית הלוחם" הראשון, בשכונת אפקה בתל אביב.

• אמנות: מוקמת קבוצת האמנים "אקלים"
• טלוויזיה: בטלוויזיה החינוכית עולות הסדרות "הילדים משכונת חיים", "דלת הקסמים" ו"מלאכת יד עם בתיה עוזיאל"; מתחילה תוכנית הסאטירה המשפיעה "ניקוי ראש". הטלוויזיה הישראלית מתחילה לשדר את אופרת הסבון הבריטית "האחים"
• מוזיקה: בפסטיבל הזמר זוכה שלמה ארצי עם השיר "הבלדה על ברוך ג'מילי". מוציא גם את האלבום "לכל החברים מהמסע מים אל ים";. בפסטיבל בולטת גם נתנאלה עם "שיר היונה". נעמי שמר מוציאה את האלבום לילדים "כיצד שוברים חמסין"; יוסי בנאי יוצא בתוכנית "ספירת מלאי"; אריק איינשטיין מקליט את "סע לאט"; מתי כספי מוציא אלבום בכורה (שנושא את שמו); שלמה גרוניך והרכב "קצת אחרת" מוציאים אלבום בשם זה; עפרה חזה מופיעה ב"פסטיבל הזמר המזרחי" וזוכה במקום השלישי; מוקמת להקת תמוז; חנן יובל מוציא אלבום סולו ראשון; אלבום סולו ראשון גם לעוזי פוקס.

באירוויזיון 1974 מייצגת את ישראל להקת כוורת עם השיר "נתתי לה חיי"; הלהקה יוצאת גם עם האלבום "פוגי בפיתה"

• ספורט: ישראל משתתפת במשחקי אסיה שנערכו בטהראן בפעם האחרונה
• ספרות ושירה: דוד אבידן מוציא את "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי", יצירה שמבוססת על "שיחות" שניהל עם תוכנת מחשב; אמיל חביבי מוציא את "האופסימיסט"; לוין קיפניס זוכה בפרס למדן; חיים גורי זוכה בפרס ביאליק ויוצר את הסרט "המכה ה-81". סופרת הילדים מרים רות מוציאה את ספרה "מעשה בחמישה בלונים"; סמי מיכאל מפרסם את רומן הביכורים שלו, "שווים ושווים יותר"; פנחס שדה מפרסם את "נסיעה בארץ ישראל והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים"
• קולנוע: עולים לאקרנים - "איש רחל"; "יום הדין", "עיניים גדולות"; "צ'ארלי וחצי"; "שלושה ואחת", "שרית" של ג'ורג' עובדיה
• תקשורת: מאיר עוזיאל מתחיל לפרסם את הטור "שיפודים" במעריב

• 14 באפריל – מוקמת האוניברסיטה הפתוחה בישראל
• בין חתני וכלות פרס ישראל: שמואל הוגו ברגמן, הזוכה בפעם השנייה; ידידיה אדמון; יצחק ברנבלום (מדעי החיים)

• 24 באוקטובר – נמצאת גופתה של החיילת רחל הלר שנרצחה. ב-1976 מואשם עמוס ברנס ברציחתה, ונאבק על טענתו לחפותו במשך שנים לאחר מכן
• יהושע בן-ציון, מנהלו של בנק ארץ ישראל בריטניה מורשע במספר עבירות מעילה וגנבה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1974)

• 10 בפברואר – עברי לידר, זמר-יוצר, מלחין, ופזמונאי
• 1 במאי – מאור כהן, זמר-יוצר, מוזיקאי, שחקן ובדרן
• 23 במאי – נעם דובב, פלינדרומאי ומשורר
• 16 ביוני – אדיר מילר, שחקן, קומיקאי, תסריטאי, במאי וסטנדאפיסט
• 10 באוקטובר – אסי כהן, שחקן וקומיקאי
• 10 באוקטובר – עודד קטש, כדורסלן עבר ישראלי, מאמן הפועל ירושלים ומאמן נבחרת ישראל בכדורסל

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1974)

• 15 בינואר – יוסף סרלין, חבר הכנסת ושר מטעם הציונים הכלליים וגח"ל (נולד ב-1906)
• 25 בינואר – יוסף משאש, דיין, פוסק, משורר ואיש ציבור. כיהן כרבה הראשי של חיפה. (נולד ב-1892)
• 24 בפברואר – בנימין זאב פון וייזל, ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית (נולד ב-1896)
• 5 באפריל – יצחק אריאלי, חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשכ"ו (נולד ב-1896)
• 17 באפריל – יוסף האפרתי, חוקר ספרות (נולד ב-1931)
• 25 ביוני – אברהם דאוס, מלחין (נולד ב-1902)
• 5 באוקטובר – זלמן שזר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל (נולד ב-1889)
• 26 באוקטובר – רפאל ויס, חוקר לשון עברית ומקרא ישראלי (נולד ב-1940)
• 6 בנובמבר – שלמה צמח, חלוץ, סופר ומחנך (נולד ב-1886)
• 18 בדצמבר – יעקב גרי, שר המסחר והתעשייה בממשלה השנייה (נולד ב-1901)
• מיכאל אבי-יונה, ארכאולוג (נולד ב-1904)
• רפאל אליעז, סופר משורר ומתרגם (נולד ב-1905)
• אריה ארוך, צייר (נולד ב-1908)
• יעקב אשמן, סופר עברי, עורך, מתרגם ועיתונאי (נולד ב-1926)
• עמרם בלוי, מנהיג ומייסד נטורי קרתא (נולד ב-1894)
• יהודה האזרחי, סופר עברי, מחזאי, עיתונאי, שדרן רדיו ועורך (נולד ב-1920)
• משה הלוי, במאי ומייסד תיאטרון "האהל" (נולד ב-1895)
• שלום זורין, מנהיג פרטיזנים בתקופת מלחמת העולם השנייה (נולד ב-1902)
• אהרן מסקין, מגדולי שחקני הבימה העברית בתקופת היישוב ובימי המדינה (נולד ב-1898)
• מאיר מרגלית, שחקן תיאטרון "האהל". מגדולי שחקני הבמה בארץ בתקופת היישוב ובימי המדינה (נולד ב-1906)
• ראובן רובין, צייר (נולד ב-1893)
• פנחס שניאורסון, חלוץ (נולד ב-1893)