תפסיר אל-ג'לאליין

תַפְסיר אל-גַ'לאלַיְן (בערבית: تفسير الجلالين) הוא תפסיר סוני קלאסי לקוראן, שתחילת חיבורו בעבודתו של גַ'לאל א-דִּין אל-מַחַלִּי (1389–1459). אל-מחלי כתב פרשנות על פסוקי הקוראן, מתחילת סורה 18 (סורת אל-כהף) ועד הפסוק המסיים את הקוראן, הפסוק השישי של סורה 114 (סורת א-נאס). הוא כתב פרשנות גם על הסורה הראשונה, סורת אל-פאתחה, אך נפטר לפני שסיים את עבודתו.^[1] התפסיר הושלם על ידי תלמידו של אל-מחלי, גַ'לאל א-דִּין א-סֻיוּטי (1445–1505), הסופר הפורה ביותר במאה ה-16 במצרים ובסוריה,^[2] שכתב פרשנות על סורות 2–17, כל זאת בארבעים יום בלבד.^[1] מקור שמו של הפירוש, "תפסיר אל-ג'לאלין", שפירושו "תפסיר שני הג'לאלים", הוא בשם הזהה של שני מחבריו: שמות שניהם "ג'לאל א-דין".

תפסיר אל-ג'לאלין
تفسير الجلالين

העמוד הראשון במהדות "תפסיר אל-ג'לאלין" שהודפסה בקהיר בשנת 1278 להג'רה (בסביבות 1861)
מידע כללי
מאת	ג'לאל א-דין אל-מחלי, ג'לאל א-דין א-סויוטי
שפת המקור	ערבית
נושא	תפסיר
הוצאה
תאריך הוצאה	1459–1509

התפסיר מזוהה כאחת הפרשנויות הפופולריות ביותר לקוראן כיום,^[3] בשל הסגנון הפשוט שלו^[3] ובשל התמציתיות שבה נכתב: כל תוכן הפירוש נכנס בכרך אחד בלבד. הוא נכתב לאורך טקסט הקוראן, וכולל מידע מהחדית', וכן מידע ממקורות פרשניים קודמים לו. הוא כולל ביאור בלשני, והוראות כיצד יש לקרוא מילים שונות.

"תפסיר אל-ג'לאלין" תורגם לשפות רבות, בהן אנגלית,^[4][5] צרפתית,^[6] בנגלית, אורדו, פרסית, מלאית, אינדונזית, טורקית ויפנית.