תנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ

תנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ הם מצבים מוגדרים, חלקם שרירותיים, לניסויים ומדידות. הם מאפשרים השוואה נוחה בין תוצאות הניסויים בין כל המשתמשים באותם תנאים.

יש כמה תנאים סטנדרטיים עיקריים המשומשים ברחבי העולם כיום:

• תנאי STP (ראשי תיבות של Standard Temperature and Pressure) הוגדרו על ידי האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (אנ') עד 1982 בתור טמפרטורה של 273.15 קלווין (בדיוק אפס מעלות צלזיוס) ולחץ של בדיוק אטמוספירה אחת, אך מאז 1982 בתור טמפרטורה של 273.15 קלווין (בדיוק אפס מעלות צלזיוס) ולחץ של בדיוק בר אחד (או ${\displaystyle 10^{5}}$ פסקל). בתנאים האילו, לפי משוואת הגז האידאלי, הנפח של מול אחד של גז אידאלי הוא בקירוב 22.71 ליטר (לפני ההגדרה מחדש, הנפח של מול גז אידאלי היה בקירוב 22.41 ליטר)^[1].
• תנאי SATP (ראשי תיבות של Standard Ambient Temperature and Pressure) הוגדרו על ידי האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (אנ') בתור טמפרטורה של 298.15 קלווין (בדיוק 25 מעלות צלזיוס) ולחץ של בדיוק אטמוספירה אחת.
• תנאי NTP (ראשי תיבות של Normal Temperature and Pressure) הוגדרו על ידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה האמריקאי בתור טמפרטורה של 293.15 קלווין (בדיוק 20 מעלות צלזיוס) ולחץ של בדיוק אטמוספירה אחת. למרות זאת, לניסויים תרמודינמיים הם לעיתים קרובות משתמשים בתנאים של בתור טמפרטורה של 298.15 קלווין (בדיוק 25 מעלות צלזיוס) ולחץ של בדיוק בר אחד. לעיתים הם גם משתמשים בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס בשביל מדידות הקשורות לדלקים.

ישנם עוד תנאים סטנדטיים של איגודים אחרים, למשל של ארגון התקינה הבין-לאומי ושל GOST, אך הם בשימוש הרבה פחות תדיר מאילו המוזכרים למעלה.