תל ארביד

המידע על האתר מקורו בחפירות הארכאולוגיות. הממצאים הארכאולוגיים מראים שתקופת הזוהר והשגשוג של היישוב באתר התרחשה באלף השלישי לפנה"ס.^[1]

האתר היה מיושב בהרחבה במהלך התקופה השושלתית הקדומה במסופוטמיה (אנ'), החל מ-2900 לפנה"ס, בעיקר בתקופה שבין 2900–2600 לפנה"ס, המקבילה לתקופה הארכאולוגית נינוה V. השרידים הארכאולוגים מתקופה זאת מכסים כמעט את כל האתר. ההתיישבות באתר המשיכה לתקופה מאוחרת יותר, בין השנים 2600–2350 לפנה"ס.

אתרים אחרים באזור אגן נהר החבור שהם בני זמנם של אתר זה הם המוקאר (אנ') ותל שאע'ר בזאר.

האתר היה מיושב בתקופות מאוחרות יותר לסירוגין, בתקופה האכדית (2350–2150 לפנה"ס לערך), תקופת מיתני (המאה ה-16 עד המאה ה-13 לפנה"ס), התקופה הנאו-בבלית (סוף המאה ה-7 עד סוף המאה ה-6 לפנה"ס) והתקופה ההלניסטית.

האתר כולל תל ראשי גדול ועוד ארבע תלוליות קטנות בשטח כולל של 380 דונם. הנקודה הגבוהה באתר היא 30 מטר לערך. הממצאים הארכאולוגיים בתל הראשי כוללים ממצאים מהתקופה השושלתית הקדומה, האכדית ומיתני. בשכבה של "נינוה V" נמצאו שני מבנים מונומנטלים.

החפירות הראשונות באתר נעשו בין השנים 1934–1936 על ידי צוות של המוזיאון הבריטי בראשותו של הארכאולוג הבריטי מקס מלוואן. ממצאים שנחפרו בעונות חפירה אלה הועברו למוזיאון הבריטי, למכון לאוספי ארכאולוגיה (אנ') של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, למוזיאון אשמוליאן באוקספורד ולסוריה.

ב-1990 נעשה באתר סקר ארכאולוגי על ידי ברטיל ליונט (Bertille Lyonnet) מהמרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז. ב-1996 החלה באתר חפירה חדשה בצוות משותף פולני וסורי, בראשותם של פיוטר בילינסקי (Piotr Bieliński) מהמרכז הפולני לארכאולוגיה של המזרח התיכון באוניברסיטת ורשה וד"ר אחמד סרייה (Ahmad Serriyeh) מאוניברסיטת דמשק.^[2] החפירות הארכאולוגיות נמשכו עד עונת 2010.^[3][4] בשנת 2000 הצטרפה אליהם משלחת משותפת אוסטרית-אמריקאית מאוניברסיטת וינה.

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

• Polish-Syrian Archaeological Expedition to Tell Arbid
• Polish Centre of Mediterranean Archaeology
• Austrian-American Expetition to Tell Arbid in 1999
• Podcast - Tell Arbid and the Bronze Age in Syria, Ahmad Serrieh, director of Syrian museums, syrian department of antiquities(הקישור אינו פעיל)