תאיס (אופרה)

בגרסת 1894 סוף מערכה 1, החשפנות כביכול של תאיס (שגרמה לשערורייה גדולה בלילה הראשון עקב תאונת מלתחה עם התלבושת של סיביל סנדרסון) היא אינטרלוד סימפוני ארוך "L'amours d'Aphrodite" שמוביל ברצף למערכה 2 והסצנה עם אריית המראה "Dis-moi que je suis belle". במהדורה הווקאלית הראשונה, מדובר ב-18 עמודים, – 196 תיבות – כמעט חמישית מכל המערכה הראשונה. ישנו קטע אמצע ניסיוני בצורה מוזרה, כלומר בחתימת זמן אמורפית של 5/4 (יוצא דופן עבור Massenet) עם תחושה של גוון שלם לוהט. ב-1898 זה נחתך, אם כי השיא נשמר בחלקו בתור ההגדרה של מערכה 1 - 17 תיבות בלבד.

ב-Mirror Aria המפורסמת של תאיס בפתיחת מערכה 2 ישנם כמה שינויים בטקסט, אם כי זה לא משפיע על המוזיקה.

ברוויזיה משנת 1898, יש רצף בלט מורחב במערכה 2 לחסידיו של ניסיאס, כולל האינטרמצו הווקאלי הקטן של La charmeuse. זה החליף את הבלט של 1894 במערכה האחרונה. הבלט משנת 1898 הוא מוזיקה חדשה לגמרי.

התיקונים המקיפים ביותר נוגעים למערכה האחרונה, מערכה 3. בשנת 1894, אין סצנה בנווה מדבר, המעשה נפתח עם הנזירים ב-Thébaïde. כאשר אתנאל נרדם, יש רצף בלט מורחב" "שבע רוחות הפיתוי" - שעוצב על פי שירו האפי של פלובר "הפיתוי של סנט אנטון". בשנתו, אתנאל מתייסר בקולות רוחות רפאים, אבדן, כוכב הגאולה, ספינקסים, נשמות אבודות ורוחות התהום שהגיעו לשיא בשבת שחורה אורגיסטית.

זה נחתך. הסצנה הראשונה הופכת לסצנה 2. הסצנה החדשה 1 (סצנת אואזיס) מראה את אתנאל מוסר את תאיס לאם המנזר והנזירות ועוזב אותה.

1894: בסצנת הסיום, לאחר דואט הסיום המפורסם "Te souvient-il du lumineux voyage" יש תוספת מוזיקה וטקסט. קולות משמיים מקללים את אתנאל, אם המנזר והנזירות זועקות "ערפד" ובורחות (כמו בפרק האחרון של הרומן של אנטול פראנס). האופרה מסתיימת בקולות של מלאכים הקוראים ל-Pitié והזכרת המדיטציה המפורסמת. בשנת 1898, כל זה נחתך והצטמצם לזעקת "רחמים"ǃ יחידה של אתנאל ו-3 בר-קודה קצרה.

סצנה 1

מנזר בתבאי לחופי הנילוס

קבוצה של נזירים קנוביטים עושים את עסקיהם היומיומיים. אתנאל, הסגפן הקפדני מכולם, נכנס ומתוודה בפני הנזיר הבכיר, פלמון, כי לאחרונה הפריעו לו חזיונות של הטאירה וכוהנת ונוס בשם תאיס, אותה ראה לפני שנים רבות בעיר הולדתו אלכסנדריה. בהאמינו שהחזיונות הללו הם אות מאלוהים, הוא מחליט, בניגוד לעצתו של פלמון, לחזור לאלכסנדריה, להמיר את תאיס לנצרות ולשכנע אותה להיכנס למנזר.

סצנה 2

בביתו של ניסיאס באלכסנדריה

אתנאל מגיע לאלכסנדריה ומבקר את חברו הוותיק ניסיאס, ניסיאס מקבל אותו בזרועות פתוחות ומתגלה כמאהב הנוכחי של תאיס. לשמע תוכניתו של אתנאאל, הוא צוחק ומזהיר אותו שנקמה של ונוס יכולה להיות נוראית. מספר לו כי היא רוששה אותו. אף על פי כן, הוא רוכש בגדים לחברו לקראת סעודה באותו ערב בו תופיע תאיס. העבדים שלו, קרוביל ומירטל, מלבישים את אתנאל ולועגים לתמימותו.

החגיגה מתחילה. תאיס מגיעה ושרה דואט אהבה מריר-מתוק עם ניסיאס: זה הלילה האחרון שלהם ביחד. לאחר מכן היא שואלת אותו על אתנאל, ששומע אותה ואומר לה שהוא בא ללמד אותה "בוז לבשר ואהבת הכאב". היא לא מתפתה להצעה הזו, היא מנסה לפתותו בשיר מפתה. הוא עוזב, מבטיח בכעס לחזור מאוחר יותר, בזמן שהיא מתגרה בו במילות פרידה: "תעז לבוא, אתה שמתריס נגד ונוס!" ומתחילה להתפשט כשהמסך יורד.

סצנה 1בביתה של תאיס‏Bomsori Kim and Pallavi Mahidhara‏^?‏מותשת לאחר המשתה, תאיס מתבוננת במראה ומהורהרת על כך שיום אחד, הזקנה תהרוס את יופיה. אתנאל נכנס ברגע הפגיע הזה, והיא מתפללת שיסתיר ממנו את יופיה. היא זורה קטורת על מזבחה של ונוס, בחדרה. הוא אומר לה שהוא אוהב אותה אהבה רוחנית ולא גשמית, ושאהבתו תימשך לנצח, במקום לילה יחיד. מסוקרנת היא מבקשת ממנו שילמד אותה את דרכי האהבה הזו. הוא כמעט נכנע לקסמה הפיזי, אבל מצליח להסביר לה שאם תשנה דרכיה, היא תזכה לחיי נצח. היא כמעט נכנעת ללהט דבריו המשכנעים. היא שומעת אתקולו של ניסיאס והיא מהססת. חוזרת על תפיסת עולמה הניהיליסטית ומרחיקה אותו. הוא יוצא ונשאר על סף דלתה. עם זאת, לאחר מדיטציה ארוכה היא משנה את דעתה.

כאן מופיע לראשונה הקטע המוזיקלי המפורסם "מדיטציה", המפריד בין התמונות ראשונה ושנייה.

סצנה 2

תאיס מצטרפת לאתנאל ללכת אחריו למדבר. הוא מצווה עליה לשרוף את ביתה ורכושה כדי להרוס את כל עקבות עברה המרושע. היא מסכימה, אבל שואלת אם היא יכולה לשמור פסלון של ארוס, אל האהבה, כשהיא מסבירה לאתנאל שהיא חטאה לאהבה ולא חטאה בה. כשהוא שומע שניסיאס נתנה לה את זה, אתנאל דורש ממנה להשמיד אותו. ניסיאס מופיעה עם קבוצה של חוגגים, שרואים את אתנאל לוקח את תאיס משם, ושורף את הבית. כועסים, הם מתחילים לסקול אותו באבנים. למרות שניסיאס נדהם מההחלטה של תאיס לעזוב, הוא מכבד אותה וזורק חופנים של כסף כדי להסיח את דעת הקהל. תאיס ואתנאל בורחים.

סצנה 1

נווה מדבר

תאיס ואתנאל הולכים ברגל במדבר. הם מגיעים מותשים למנזר בו אמורה תאיס לשהות. הוא מפקיד אותה לטיפולה של אלבין, אם המנזר. אתנאאל מבין שהוא ביצע את משימתו - ושהוא לעולם לא יראה אותה שוב.

סצנה 2^[4]

מנזר קנובי, של אתנאל

הנזירים הקנוביטים מביעים דאגה מהתנהגותו הבלתי חברתית והקודרת של אתנאל מאז שובו מאלכסנדריה. הוא אינו מוצא מנוח לנפשו. אתנאל נכנס ומתוודה בפני פלמון שהוא מוטרד בחלומות אירוטיים על תאיס. פלמון נוזף בו על כך שניסה להמיר אותה מלכתחילה. אתנאל נופל לשינה טרופה ויש לו חזון אירוטי של תאיס. הוא מנסה לתפוס אותה, אבל היא מתחמקת ממנו בצחוק. ואז, חזון שני אומר לו שתאיס גוססת.

סצנה 3

גן המנזר

אתנאל, רדוף במחשבות על תאיס, מגיע למנזר ומוצא אותה על ערש דווי. הוא אומר לה שכל מה שלימד אותה זה שקר, ש"שום דבר אינו נכון מלבד החיים ואהבת בני האדם", ושהוא אוהב אותה. ללא מודעות לאושר, היא מתארת את השמים הנפתחים ואת המלאכים המקבלים אותה בברכה. היא מתה, ואתנאל מתמוטט בייאוש. בהצלת נשמתה של תאיס, אבד את נשמתו שלו. זוהי נקמתה של ונוס.

• "Voilà donc la terrible cité" (Athanaël) – מערכה 1
• "Dis-moi que je suis belle" (ת'איס) - מערכה 2
• "C'est toi, mon père" (ת'איס, אתנאל) - מערכה 3

• 1952 – Géori Boué, Roger Bourdin, Jean Giraudeau – Choeurs et Orchester de l' Opéra de Paris, Georges Sebastian
• 1959 - אנדרה אספוזיטו, רוברט מסארד, ז'אן מוליין - תזמורת ומקהלה של הרדיו הלאומי הצרפתי, אלברט וולף (Chant du Monde)
• 1961 - רנה דוריה, רוברט מסארד, מישל סנצ'ל - Choeurs et Orchester de Radio France, Jésus Etcheverry
• 1974 – אנה מופו, גבריאל בקווייר, חוסה קאררס – מקהלת האופרה של אמברוזיאן, תזמורת הפילהרמונית החדשה, יוליוס רודל (חותם אדום של RCA)
• 1976 - בוורלי סילס, שריל מילנס, ניקולאי גדה - מקהלת ג'ון אלדיס, תזמורת הפילהרמונית החדשה, לורין מאזל (EMI)
• 1997 - רנה פלמינג, תומאס המפסון, ג'וזפה סבטיני - Choeur et Orchester National Bordeaux Aquitaine, איב אבל (דקה)
• 2004 - אווה מיי, מישל פרטוזי, וויליאם ג'וינר - תזמורת ותיאטרו לה פניצ'ה די ונציה (Dynamic Srl איטליה, 2004)
• 2009 - ברברה פריטולי, לאדו אטנלי, סטפנו פודה (מנהל במה), תזמורת ומקהלה של תיאטרו רג'יו (טורינו) (ארטהאוס), ג'יאננדריה נוסדה - DVD
• 2010 - רנה פלמינג, תומאס המפסון, ג'ון קוקס (במאי), תזמורת מטרופוליטן אופרה, פזמון ובלט, ז'סוס לופז קובוס - DVD
• 2020 - ארין וול, ג'ושוע הופקינס, אנדרו סטייפלס, מקהלת טורונטו מנדלסון, התזמורת הסימפונית של טורונטו אנדרו דייוויס - 2 תקליטורי Chandos Records Cat:CHSA5258(2)^[5]

כל אלה הן הקלטות הגרסה המתוקנת והסופית משנת 1898. אין הקלטות של הגרסה המקורית משנת 1894. עם זאת, ישנן שתי הקלטות של מוזיקת הבלט המקורית La tentation, אם כי ההקלטות, באופן מבלבל, אינן מפרטות זאת.

• 1997 - האקדמיה של סנט מרטין בשדות, סר נוויל מרינר (קפריצ'יו)
• 2013 - התזמורת הסימפונית של ברצלונה, פטריק גאלואה (נאקסוס)

• Boyden, Matthew; Kimberley, Nick; Staines, Joe (2002). The Rough Guide to Opera. New York: Rough Guides. ISBN 978-1-85828-749-2.
• Cross, Milton (1955). Complete Series of the Great Operas. Garden City, New York: Doubleday. pp. 572–580.
• Huebner, Steven (2006). French Opera at the Fin de Siècle: Thaïs. Oxford University Press, US. pp. 135–159. ISBN 978-0-19-518954-4.
• Kobbé, Gustav (1976). The Complete Opera Book. New York: G. P. Putnam's Sons. pp. 869–872.
• Upton, George P.; Borowski, Felix (1928). The Standard Opera Guide. New York: Blue Ribbon Books. pp. 190–191.

מדיה וקבצים בנושא תאיס בוויקישיתוף

• Thaïs: Scores at the International Music Score Library Project
• Visual documentation of the premiere on Gallica
• Casaglia, Gherardo (2005)."List of performances of Thaïs". L'Almanacco di Gherardo Casaglia (in Italian).
• Synopsis of Thaïs (Metropolitan Opera)
• MetOpera archives: Thaïs production 1939 with Review