תאוריית גילוי האותות
תאוריות גילוי האותות משמשת פסיכולוגים במחקר על קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. כמו כן, כחלק מענף הפסיכופיזיקה, תאוריות גילוי האותות, היא גישה שיטתית לבעיית הטיית התגובה ( נבחן עשוי להגיב לאות מסוים מתוך החלטה כי הוא קיים ולא מתוך חישה).
התאוריה משמשת גם בנושאי קבלת החלטות אנושיות בתחומים אחרים בהם קיימת דילמה דומה וגם בקבלת החלטות על ידי מערכות תוכנה, למשל: תוכנות אנטי-ספאם.
המודל
| גירוי/ תגובה | כן | לא |
|---|---|---|
| כן | פגיעה | החטאה |
| לא | אזעקת שווא | דחייה נכונה |
פגיעה הוא מצב בו מופעל גירוי או מתרחש אירוע ומבצע המטלה מגיב.
החטאה הוא מצב בו מתרחש אירוע ומבצע המטלה אינו מגיב.אזעקת שווא מתארת תגובה כאשר לא מתרחש אירוע.דחייה נכונה היא מצב בו אין אירוע ואין תגובה.
גילוי האותות בפסיכופיזיקה
הגישה מדגישה את תהליך השיפוט של האדם בדבר הגירויים. הפסיכופיזיקה הקלאסית מדגישה רק את הסף המוחלט, בעוד תיאורית גילוי האותות ממשיגה שני תהליכים נפרדים:
תהליך חישה
משקף את רגישותו של הצופה לגירוי, ברמה הפיזית.
תהליך החלטה
תהליך מנטלי המתבצע לאחר תהליך החישה, מייצג את הטיית הצופה.
מדידה על פי התאוריה
על מנת לבדוק את הטיית התגובה לגירוי מסוים, נהוג לבצע ניסוי המתבצע כך:
- גירוי חלש מוצג במחצית צעדי הניסוי.
- הגירוי לא מוצג במחצית השנייה.
- הצופה מגיב "כן" אם הוא חושב שזיהה גירוי, ו"לא" אם הוא לא חושב שזיהה אותו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- David Heeger, Magic Quadrant for Business Intelligence Platforms, Department of Psychology, Stanford University 1998