שרלוט גסט

נולדה באחוזה בלינקולנשייר. אביה, שהיה רוזן (Earl of Lindsey) ונצר למשפחת ברטי (Bertie), ששורשיה נטועים במאה ה-16, נפטר בהיותה בת שש ובאותה עת גם נשרף ביתם. אמה נישאה בשנית אך עקב שקיעתה בדכדוך, נטלה שרלוט על עצמה אט-אט את ניהול עסקי המשפחה. מגיל צעיר ביטאה בביטחון את עמדותיה בנושאים פוליטיים וכן למדה בשקיקה שפות וספרות. בין היתר למדה בכוחות עצמה עברית, פרסית וערבית בנוסף ללימודים פורמליים של לטינית, יוונית עתיקה, צרפתית ואיטלקית עם מורהו הפרטי של אחיה-למחצה. מאידך, חיי החברה שלה כנערה היו מצומצמים ביותר. משבגרה היו לה מספר מחזרים, בהם בנג'מין דיזראלי, לימים ראש ממשלת בריטניה.

ב-1833 התחתנה עם המהנדס, היזם והתעשיין הוולשי הברונט ג'ון ג'וסיה גסט (John Josiah Guest), בעל חברת הברזל של דוולאיס ( Dowlais Iron Company) שבדרום ויילס^[1], אדם עשיר ביותר וחבר הפרלמנט הבריטי, אך ממעמד נמוך יותר ממעמדה של שרלוט. הוא היה בן 49 והיא בת 21. לאחר החתונה עברו השניים להתגורר באחוזתו של גסט במרתיר טידפיל (Merthyr Tydfil) שבוויילס.

בעקבות הצהרת העקרונות של התנועה הצ'רטיסטית שפורסמו ב-1838, החלה ליידי שרלוט להקדיש עצמה לחינוך מעמד הפועלים. היא נטלה תחת חסותה את בית הספר הציבורי בדוולאיס, פיקחה על הרמה הלימודית והעניקה פרסים ומלגות לתלמידים מצטיינים. כך הפכה את בית הספר הנידח יחסית לטוב והמתקדם ביותר לא רק בוויילס אלא בבריטניה כולה^[2].

בשנת 1852 נפטר גסט (בגיל 71) וליידי שרלוט נטלה על עצמה את תפקיד יו"ר חבר הנאמנים של מפעלי הברזל למשך כשלוש שנים. ב-1855 נישאה למורהו הפרטי לשעבר של בנה, צ'ארלס שרייבר, שנבחר כחבר פרלמנט^[3] והיה צעיר ממנה ב-14 שנים (היא הייתה בת 43 באותה עת). השניים הרבו לנסוע באירופה, לאסוף חפצי אמנות וספרים ולצרוך תרבות.

החל משנות ה-30 של המאה ה-19 חקרה גסט את הספרות הוולשית של ימי הביניים ויצרה קשרים עם חוקרי ספרות ולשון ולשים ששקדו על החייאת הספרות והלשון של מולדתם. בפרט אספה גסט ותירגמה שירי-עלילה מוולשית לאנגלית מודרנית ועסקה בתרגום "הספר הלבן של ריידרך" (Llyfr Gwyn Rhydderch), שנכתב סביב שנת 1350 ו"הספר האדום של הרגסט" (Llyfr Coch Hergest) שנכתב בשנים 1382–1410. תרגומה, שהיה התרגום הראשון של יצירות אלה, ראה אור בשבעה כרכים בין 1838 ל-1845 תחת השם "מבינוגיון" (שם שהיא טבעה, כתוצאה מטעות בצורת הריבוי של מונח וולשי).

אחת מתרומותיה החשובות של גסט היה הצגתו הראשונה של החומר העממי המקורי שעמד בבסיס אגדות המלך ארתור. המבינוגיון סיפק חומרי גלם לכמה מהפואמות של אלפרד טניסון.

מנישואיה הראשונים היו לגסט עשרה ילדים:^[4]

• שרלוט מריה גסט (1834-1903)
• איבור ברטי גסט, הברון הראשון מווימבורן (1835-1914), תעשיין ולשי, נשא לאשה את ליידי קורנליה הנרייטה מריה ספנסר-צ'רצ'יל, בתו של ג'ון ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס השביעי ממרלבורו
• קתרין גוליידיס גסט (1837-1926)
• תומאס מרתייר גסט (1838-1904)
• מונטגיו ג'ון גסט (1839-1909), פוליטיקאי ליברלי, לא נישא^[5]
• אוגוסטוס פרדריק גסט (1840-1862), מת בגיל 21
• ארתור אדוארד גסט (1841-1898), פוליטיקאי שמרני^[6]
• מרי אניד אוולין גסט (1843-1912), רעייתו של אוסטן הנרי לייארד^[7]
• קונסטאנס ריאנון גסט (1844-1916)
• בלאנש ורה גסט (1847-1919), אמו של ויר פונסונבי שהיה המושל הכללי של קנדה בשנים 1931–1935

מדיה וקבצים בנושא שרלוט גסט בוויקישיתוף

• ביוגרפיה ב"פרויקט קמלוט", אוניברסיטת רוצ'סטר
• ערך, במהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
• טקסט ה"מבינוגיון" ומאמר על ליידי גסט, ויקיציטוט
• יצירותיה, ארכיון האינטרנט
• על ליידי שרלוט גסט, "היסטוריה של וויילס", BBC
• קטעים מיומנה של ליידי שרלוט גסט
• כתבי שרלוט גסט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)