שריר סוגר

כל שריר סוגר קשור לפתח שהוא מקיף. כל עוד שריר הסוגר מכווץ, אורכו מתקצר והפתח מכווץ. הרפיה של השריר גורמת להתארכותו, פותחת את הפתח ומאפשרת מעבר של נוזלים, מוצקים או גזים.

שריר זה ניכר, למשל, בפתח הנשימה של יונקים ימיים רבים.

סוגרים רבים משמשים מדי יום במהלך העיכול הרגיל. לדוגמה, סוגר הוושט התחתון השוכן בחלק העליון של הקיבה, סגור רוב הזמן, מונע מחומצות קיבה לעלות אל תוך הוושט, אך נפתח כדי לאפשר למזון שנאכל לעבור.

ניתן לסווג עוד יותר את הסוגרים לספינקטרים פונקציונליים ואנטומיים:

• לסוגרים אנטומיים יש עיבוי שריר מקומי ולעיתים קרובות מעגלי כדי להקל על פעולתם כסוגר.
• לסוגרים פונקציונליים אין עיבוי שריר מקומי והם פועלים באמצעות התכווצות שרירים חיצונית או פנימית.

קיימים סוגרים שניתן לשלוט בהם באופן רצוני ואחרים שפועלים גם באופן לא רצוני:

• סוגרים רצוניים נשלטים על ידי מערכת העצבים הסומטית.
• סוגרים בלתי רצוניים נשלטים על ידי מערכת העצבים האוטונומית.

• שריר סוגר האישונים (אנ'), השייכים לקשתית העין.
• שריר העין החוגי, שריר סביב העין.
• הסוגרים של הוושט העליון
• הסוגר התחתון של הוושט, או הסוגר הלבבי, בחלק העליון (הלב) של הקיבה. סוגר זה מונע מהתוכן החומצי של הקיבה לנוע כלפי מעלה אל הוושט.
• הסוגר הפילורי (אנ'), בקצה התחתון של הקיבה.
• מסתם אילאוצקלי במפגש של המעי הדק והמעי הגס
• הסוגר על שם אודי, שולט בהפרשות מהכבד, הלבלב וכיס המרה אל התריסריון.
• סוגר השופכה (אנ'), השולט ביציאת השתן מהגוף.
• בפי הטבעת, ישנם שני סוגרים אנאליים השולטים ביציאת צואה מהגוף, הסוגר האנאלי הפנימי (אנ') והסוגר האנאלי החיצוני (אנ').
• הסוגרים הקדם-נימיים (אנ') המיקרוסקופיים פועלים כדי לשלוט בזרימת הדם לכל הנימים בתגובה לפעילות מטבולית מקומית.

• שריר סוגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)