שלמה נאה

שלמה נאה למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתלמוד וללשון העברית. בשנת תש"ן הגיש את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בנושא "לשון התנאים בספרא על-פי כתב-יד וטיקאן 66".

מכהן כמרצה בחוגים לתלמוד ולמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים – בחלק מהשנים כראש החוג לתלמוד – וכן שימש ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה. משמש עמית במכון שלום הרטמן בירושלים.

בשנת תשנ"ט נבחר לחבר-יועץ של האקדמיה ללשון העברית, ובשנת תשס"ה נבחר לחבר מלא. בשנים תשס"ה-תשע"ב שימש יו"ר ועדת המינוח המרכזית.

שלמה נאה נולד למשפחת רבנים וחוקרי תלמוד. אֶחָיו הם חוקר הלשון והתלמוד אלחנן נאה, והרב אלעזר נאה, רב היישוב קשת שברמת הגולן.^[1][2]

סבו הרב יצחק נאה היה אח של הרב אברהם חיים נאה (הגרא"ח נאה), שבנו ברוך הוציא מהדורה מדעית תורנית על חלק ממסכת פסחים.^[3] משפחה זו שכלה את אחד האחים שנרצח באזור שער הגיא בגיל 8, באלול תרצ"ט, כשחזרו מטבריה, מחתונתו של ברוך.^[4].

• רשימת המאמרים של שלמה נאה באתר רמב"י
• "אין אם למסורת, או: האם דרשו התנאים את כתיב התורה שלא כקריאתו המקובלת?", תרביץ סא (תשנ"ב), עמ' 401–448.
• "מבנהו וחלוקתו של מדרש תורת כוהנים: (א) מגילות (לקודיקולוגיה התלמודית הקדומה)", תרביץ סו (תשנ"ז), עמ' 483–515; "(ב) פרשות, פרקים, הלכות", תרביץ סט (תש"ס), עמ' 59–104.
• "סדרי קריאת התורה בארץ ישראל: עיון מחודש", תרביץ סז (תשנ"ח), עמ' 167–187.
• "אומנות הזיכרון, מבנים של זיכרון ותבניות של טקסט בספרות חז"ל", מחקרי תלמוד ג (תשס"ה), עמ' 543–589.
• "על המחזור השבע-שנתי של הקריאה בתורה בארץ ישראל", תרביץ עד (תשס"ה), עמ' 43–75.
• "שתי הערות למילון התלמודי: על צל"ל ועל נו"ל", לשוננו לעם נו (תשס"ז), עמ' 43–52.
• "על כתב התורה בדברי חז"ל, (א) המסורת על החלפת הכתב בימי עזרא, לשוננו עא; (ב) תעתיקים וקוצים", לשוננו עב.

• שלמה נאה באתר האקדמיה ללשון העברית
• שלמה נאה (1954-), דף שער בספרייה הלאומית