שלום עליכם (פיוט)
"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת. בפיוט פונים למלאכים שבאו אל הבית, מברכים אותם ומבקשים את ברכתם.
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם |
|---|
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן |
מקור הפיוט
שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו קבלי, כנראה מקהילות המקובלים בצפון אפריקה במאה ה-17, נפוץ בידי תנועת החסידות ומשם לכל קהילות ישראל[1][2]. הפיוט מבוסס על הכתוב בסידורים עתיקים לומר בסיום התפילה איש לרעהו שלום עליכם שלוש פעמים[דרוש מקור][3][4][5], ועל אגדת חז"ל בתלמוד הבבלי, מסכת שבת:
תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.
אגדה זו הייתה מוכרת עקב אזכורה בפיוטי שבת קדומים אחדים[6].
הביטוי מלך מלכים מופיע במקרא בספר יחזקאל כאויבו של נבוכדנצר, אשר יכריעו. מלך מלכים זה מיוחס בדרך כלל לכורש או לדריווש. הביטויים "שלום עליכם", וכן "הקדוש ברוך הוא" הם מן המשנה ואילו הביטוי "מלאכי שרת" ו"מלאכי שלום" הם ביטויים המופיעים לראשונה בספר הזוהר.
בסוף פיוט "רבון העולמים" בספר הלקט הקבלי "חמדת ימים" אשר נדפס בשנת ה'תצ"א (סביבות 1731) לפני שהפיוט "שלום עליכם" הודפס בסידורים כלשונו, נכתב הפיוט כפי הנראה פרי עטו של הרב ישראל יעקב אלגאזי עצמו:
מַלְאֲכֵי הַשָּׁלום בּואֲכֶם לְשָׁלום.
בָּרְכוּנִי לְשָׁלום וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ.
וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עולָם אָמֵן סֶלָה.
נוסחאות
הפיוט בנוי מארבעה בתים, שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. יש הגורסים בבית הראשון "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, יש הגורסים "מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת"[3][1], ויש שאומרים את שניהם. וכן בבית השלישי יש נוהגים לומר "ברכוני לחיים טובים ולשלום". את הבית הרביעי, "בשבתכם לשלום", נוהגים לשיר רק למנהג הספרדים. מנגד ישנם המשמיטים את הבית 'צאתכם לשלום' על מנת שלא "לגרש" את המלאכים, או שבמקום לאמר "צאתכם לשלום" אומרים "בצאתכם לשלום"[7]. בסידורי רעדלהיים, גורסים "מלך" במקום "ממלך" בכל הבתים[8]. לפי מנהג האשכנזים, נוהגים להשמיט את המילים "מלאכי רחמים" בכל בית. בקהילות רבות נהוג לחזור על כל בית שלש פעמים.
לחן
הפיוט זכה ללחנים רבים, בהם זה שחיבר ופרסם בכתב בשנת 1918 ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת הקונסרבטיבי קהילת בית ישראל אנשי אמת שבברוקלין, ניו יורק לאחר שהיגר מאוקראינה לארצות הברית[9].
בקהילות מרוקו נהגו לשיר את הפיוט בלחן של השיר המוכר בלאדינו "כאשר המלך נמרוד" ("Kuando el Rey Nimrod")[10].
לחנים מוכרים נוספים
לחן של שמואל ברזיל ואהרן מילר, אותו ביצע אברהם פריד מספר פעמים[11].
לחן של חסידות סאטמר המושר בחצרות חסידים רבות, ובוצע בידי לחיים טיש[12].
לחן של הרב יצחק גינזבורג, בוצע בידי שלמה כץ והלב והמעיין (וזכה ליותר מ-1,000,000 צפיות באתר יוטיוב)[13].
לחן של חסידות חב"ד[14]. הלחן במקורו הוא ניגון של רבי שניאור זלמן מלאדי. בוצע על ידי דוד ד'אור בפרויקט צמאה[15].
הפנייה למלאכים
אחרי הפיוט יש המוסיפים פסוק ממזמור תהילים צ"א, כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט איננה מופנית למלאכים, אלא לה' שישלח לנו ברכה על ידי מלאכיו:
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם.
ישנה מחלוקת בהלכה לגבי מספר פיוטים הכוללים פנייה למלאכים שיפעלו עבור המבקש, ביניהם גם הפיוט "שלום עליכם", מאחר שתפילה לכל כוח שאינו הקב"ה אסורה. המתירים מבארים שמדובר בפנייה מליצית לקב"ה שייטיב לנו על ידי מלאכיו.רבי יעקב עמדן, היעב"ץ, התנגד לאמירת פיוט זה, מפאת הפנייה למלאכים וכן נאמר בשם רבי חיים מוולוז'ין[16]. פיוטים אחרים הכוללים פנייה למלאכים הם הפיוט "מכניסי רחמים"[17], שנאמר בסוף הסליחות לימים נוראים לפי מנהג אשכנז, וקטע הפיוט "מידת הרחמים עלינו התגלגלי", המופיע אף הוא בסליחות לפי מנהג אשכנז.
סיבה נוספת שהועלתה לאי אמירת הפיוט היא שבימינו איננו במדרגה ראויה לדבר עם מלאכים[18].
ר' נפתלי הירץ[19] טוען שלא ייתכן שר' חיים מוולוז'ין אמר דבר כזה, אלא שהתלמיד שמפיו למדנו שמועה זו התבלבל עם מלאכי רחמים, אבל בשלום עליכם, אין זה בקשה מהמלאכים, אלא שאומרים שהמלאכים מצווים על ידי מלך מלכי המלכים לברך אותנו, וכן יעשו, כמבואר בגמרא[20].
