שינוי מין בהלכה

ערך מורחב – לא ילבש

על פי המקרא, קיים איסור לפיו ”לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה” (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ה'). כתוצאה מפסוק זה נקבע בהלכה איסור על לבישת בגדי המין השני^[1] - קרוס-דרסריות.

חלק מהטרנסג'נדריות והטרנסג'נדרים עוברים הליכים שונים על מנת להתאים את גופם לזהותם המגדרית. ניתוח לשינוי מין המשנה את אברי המין הגברי אסור בהלכה משום איסור סירוס. איסור סירוס זכרים נחשב לאיסור דאורייתא, הנלמד מהכתוב ”"וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לא תַקְרִיבוּ לַה´ וּבְאַרְצְכֶם לא תַעֲשׂוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק כ"ד). איסור עיקור נקבות הוא מדרבנן.

המגדר ההלכתי של אדם נוגע לדינים רבים. ביניהם נמצא מגדר האנשים עימם יותר לו לקיים יחסי מין, ועניינים רבים נוספים הכרוכים בזהות מינית, אך גם תחומים הלכתיים שונים, כגון חיוב במצוות שנשים פטורות מהן.

הרב חיים אברהם מיראנדה כתב^[2] שאישה ההופכת לזכר פטורה מברית מילה, כי עורלה שקדמו לה סימני נקבות אינה בכלל הציווי. הרב יוסף פלאג'י נשאל האם אישה שתהפך לגבר "בכל מכל כל" צריכה גט מבעלה. בתשובתו^[3] הזכיר את דברי הרב מיראנדה, והוסיף "נראה דלא צריך גט כי זכר הוא עתה ולא אשה". כראייה לדבריו הסתמך על קל וחומר: אם אישה שמופיעים בה סימני איילונית פוקעים נישואיה רטרואקטיבית, כל שכן אישה שהופיעו אצלה סימני זכרות. הרב פלאג'י התייחס גם לברכות השחר, וכתב שהאיש שהיה אישה לא יברך "שלא עשני אישה" מאחר שלכתחילה נעשה אישה, אלא יברך על "שהפכני לאיש". אך הוא מביא בסוף דבריו שחכם אחר דחה את הקל וחומר שהביא מדין איילונית, בנימוק שהאיילונית הייתה כזו מלכתחילה.^[4] לדבריו, "יפה שתיקה בעולם הפוך ובדבר שאינו מצוי". הרב אליעזר ולדנברג ציטט^[5] מתוך הדברים, דחה גם את ראייתו של הרב פלאג'י לעניין הפטור ממילה, והעלה "בהרהורי דברים" שבמקרה ההפוך, בו איש נהפך לאישה, אשתו לא תזדקק לגט ממנו, כי היא אינה יכולה להיות "אשת - אשה".

לדעת רוב הפוסקים, המעמד ההלכתי של אדם לאחר ניתוח להתאמה מגדרית אינו משתנה.^[6] לפי זה, הניתוח אינו מתיר לגבר לקיים יחסי מין עם גברים (משום שהוא נחשב לגבר), ולאחריו לכתחילה גם אסור לו לשאת אישה (משום שהוא כרות שפכה). לעומת העמדה הרווחת, הרב אליעזר ולדנברג בשו"ת "ציץ אליעזר" התייחס לניתוחים לשינוי מין ובתוך הדיון נטה לקבוע שהמגדר ההלכתי עשוי להשתנות, וכתב שלפי זה איש נשוי שהפך לאישה לא תצטרך אשתו לקבל ממנו גט.^[7]

הרב יוסף שלום אלישיב נשאל על אדם "שנולד ללא אבר זכר ובלא אברי נקיבה", וקבע שבמקרה זה, שלא כבמקרה של אנדרוגינוס, "יש ללכת אחרי סימני היכר ולבדוק טבעו למי הוא דומה". על אותו אדם, שנולד ללא איברי מין חיצוניים או פנימיים למעט אשכים בחלל הבטן, "ואחרי שקיבל הורמונים גרם לצורה נשית וגידלו שדיים", הכריע הרב שהוא לכל הפחות ספק זכר. באשר לאיבר רבייה נקבי המלאכותי שיצרו לו הרופאים, כתב הרב שבהנחה שהוא אכן מלאכותי, ולא רק שהיה מכוסה מבחוץ כמו אצל טומטום, 'היה נראה פשוט' שאין בו "דין משכבי אשה".^[8]

הרב ד"ר מרדכי הלפרין כתב בעניין ניתוח לשינוי מין: "כדאי לדעת שבכל מקרה אין כאן שינוי אמיתי של אברי הרבייה. אלא תחליף רקמתי בו משתמשים הפלסטיקאים." ... "אילו היה באמת ניתן לבצע היפוך מין כמו שמתקיים באופן טבעי בכמה בעלי חיים, אז הייתה לכך בוודאי גם השפעה על המסקנות ההלכתיות".^[9] עם זאת, אמר הרב הלפרין שלדעת רוב פוסקי ההלכה המין נקבע באופן חד-פעמי ברגע הלידה ולא ניתן לשנותו, ורק מיעוטם אוחזים בגישה ששינוי הביטוי החיצוני ישפיע על המגדר ההלכתי. הוא ציין שגם לפי גישת המיעוט, לא ברור שדי בשינוי פלסטי כמו השתלת תותב או עיצוב נרתיק על ידי לקיחת עור מהעכוז או משק האשכים. לדבריו ניתוחים כאלו נחשבים לשינויים קוסמטיים בלבד.^[10]

ביחס לדיני צניעות, יש פוסקים שהחמירו בגבר שעבר ניתוח להתאמה מגדרית, להחשיבו בכמה הלכות צניעות כאישה: אסרו לגברים לשמוע קול זמר שלו, מכיוון שקולו נשי,^[11] אסרו עליו להתייחד גם עם גברים "משום שהוא קרוב לאיסור",^[12] או שחיוו דעתם שאף שאין לגברים איסור נגיעה בו, הדבר דומה לאיסור ויש להתרחק מכך.^[13]

לדברי הרב אליעזר ולדנברג,^[14] הרב עובדיה הדאיה,^[15] והרב משה הלוי שטינברג,^[16] אנדרוגינוס, שנולד עם איברי מין זכריים ונקביים, וכרתו את איבר מינו הזכרי, נהפך לנקבה, ונפטר מכל המצוות המיוחדות לזכרים. הרב ולדנברג והרב שטינברג הבהירו, שבמקרה של כריתת איבר המין הנקבי, האנדרוגינוס נהפך לזכר.

טרנסג'נדריות ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים בנושא זהות מגדרית

מגדר טרנסקסואליות טרנסג'נדר אג'נדר ביג'נדר טריג'נדר פאנג'נדר ג'נדרקוויר סיסג'נדר גבר טרנס אישה טרנסית

עוד בנושא התאמה מגדרית ניתוח להתאמה מגדרית הבדלי מגדר בגיל הרך תפקידי מגדר קרוס-דרסינג זהות מינית הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית טומטום ואנדרוגינוס שינוי מין בהלכה דיספוריה מגדרית חרטה על הליך התאמה מגדרית

פורטל להט"ב

טרנסג'נדרים דתיים ודתיות כמעט ואינם מצויים בשיח הציבורי בחברה הדתית. כאשר כבר ישנה התייחסות היא מוגבלת לרוב להתייחסות לטרנסקסואליוּת מזכר לנקבה; טרנסקסואליוּת נקבה לזכר זוכה להתעלמות גורפת, כמו גם טרנסג'נדרים אחרים כא-בינארים, כמו כן קרוסדרסרים.

מכיוון שהיהדות האורתודוקסית כיום אוסרת ניתוחים אלו בחומרה רבה, רוב רבניה מתבטאים באופן שלילי ביחס לניתוח: יש שכתבו שיש ברצון להתאמה מגדרית "מרידה במלכות שמים",^[17] כתבו שאין להשתמש בגט בשם החדש שאימצו לעצמם מפני שזה שם שמבטא חטא גדול,^[18] או שהנחו לא לאמץ את כינויי הגוף שאימצו לעצמם כדי לא לבטא הסכמה ל"איסור חמור" שיש בו "חוסר דרך הארץ האנושי".^[19] כשנשאל הרב יעקב אריאל האם לטרנסג'נדר שנפטר טהרת המת תיעשה בידי גבר או בידי אישה, השיב שכלל אין צורך לטהרו.^[20]

עם זאת, ישנם רבנים שכתבו שעל אף האיסור החמור הכרוך בכך, יש להכיר בכך שיש אנשים בעלי תחושות מסובכות, ואסור להתייחס אליהם בצורה מזלזלת ושופטת,^[21] או אף כתבו ש-"הלב נשבר מכאבם" של הטרנסג'נדרים, ושכיון שהם מתייחסים אליהם כבעלי הפרעה נפשית שבינתיים היא חשוכת מרפא, החברה מחויבת להשתדל לגמול עימם חסד, ולקיים מצוות ביקור חולים במובנה הרחב, הכוללת סיוע בכל הדרכים המותרות בהלכה להקלת סבלם.^[22]

• יהושע ענבל, גבורת אנשים (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), מודיעין עילית ה'תשע"ז
• עידן בן אפרים, דור תהפוכות, ירושלים תשס"ד

• מאמר של הרב יששכר כץ על היתר לשינוי מין לפי ההלכה https://yctorah.org/wp-content/uploads/2022/11/Halakha-and-the-Transgender-Person-Teshuva-Ysoscher-Katz.pdf
• אברהם שטינברג, הערך "נתוחים", מתוך אנציקלופדיה הלכתית רפואית, באתר מכון שלזינגר
• J. David Bleich,‏ Contemporary halakhic problems, עמודים 100-105, באתר גוגל ספרים
• חיים רפופורט, בעניין גירות לערל זכר שעבר טיפולים לשנות צורת גופו מינו, באתר "קשר", פברואר 2004
• קרוב רחוק – שו"ת הלכתי בנושא טרנסג'נדריות ועוד, באתר "כמוך"
• אליעזר אפרסמון ודוד סקוט, מאמר בנושא שינוי מין, בספר "העובר בהלכה", עמ' 34–36, באתר המכון לרבני יישובים
• רונית עיר-שי, לבירור עמדת הרב וולדנברג בעניין ניתוחים לשינוי מין: עיון בפסיקה האורתודוקסית והקונסרבטיבית בעקבות תשובותיו, שנתון המשפט העברי כט, תשע"ו-תשע"ח, עמ' 151-123