שילת

בשנת 1975 יזמה קבוצת קצינים בצבא קבע רעיון להקמת יישוב באזור מודיעים. לגרעין המתהווה היה יעד, "חירבת ביר טוויל" היא גבעת הברושים שבין מכבים רעות, מכאן שם הגרעין המייסד: "באר טל". הרעיון של המקימים היה הקמת קהילה יצרנית המבוססת על משק מלאכה ותעשייה משפחתי במסגרת של מושב עובדים^[4]. תנועת המושבים סירבה לקבל יצור כלאיים כזה לשורותיה והתנועה המיישבת היחידה שהסכימה לאמץ את המושב בחום הייתה תנועת העובד הציוני^[5].

באותה עת החליטה ועדת השרים להתיישבות, שבראשה השר ישראל גלילי, בעקבות החלטת העצרת הכללית האו"ם בדצמבר 1975 בה הוכרז על הציונות כתנועה גזענית, החלטה שלימים בוטלה, לעבות ביישובים את הקו הירוק (קו שביתת הנשק 1949). בסוף שנת 1976 החליטה ועדת השרים שהיישוב יוקם באזור חורבת שילתא, באזור בו התקיים קרב חירבת כוריכור במלחמת העצמאות, ועל כן ניתן לו השם "שילת"^[6].

ראשוני המתיישבים, 25 משפחות, עלו על הקרקע במקום ב-16 באוגוסט 1977^[7]. טקס חנוכת היישוב נערך ב-11 באוקטובר 1977, בנוכחות נציגי הממשלה, התנועה המיישבת, הסוכנות היהודית ומשפחות החברים^[8]. באותה עת לא היו חשמל, כבישים, מדרכות וקווי טלפון. והתושבים התגוררו ב"מחנה הארעי" שהיה בנוי מבטון שצופה בשפריץ חיצוני וקירות גבס^[9].

עם היווסדו, פרנסתו של המושב התבססה על שילוב תעשייה, חקלאות ותיירות. שילת היה המושב הראשון והיחיד בישראל בו הוקצו נחלות לתעשייה ולא רק לחקלאות^[10]

כשנה לאחר הקמת היישוב הגיעו 10 משפחות נוספות והמושב מנה 35 משפחות.

במאי 1979, פרץ סכסוך בין חברי המושב לקבוצת "גרעין מודיעין", קבוצה שהתנחלה ללא אישור על גבעה סמוך למושב^[11]. הקבוצה לבסוף פונתה בידי המשטרה^[12].

בשנת 1980 נסלל כביש הגישה אל היישוב.

במהלך השנים נקלטו משפחות נוספות ומ-1991 היו בו 57 משפחות בעלי נחלה חברי האגודה השיתופית^[13]. במושב היו שני שני סוגי חברים: חקלאים ותעשיינים (אליהם צורף סוג נוסף שהוגדר כ"תיירן"). למתיישבים ה"תעשיינים" הוענק חוזה חכירה ישיר בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל לגבי שטח לתעשייה של שני דונם שקיבל כל אחד מהם, לחקלאים הוקצה 30 דונם של קרקע חקלאית^[14]. בשנות ה-90 פרץ סכסוך בין קבוצת החקלאים וקבוצת התעשיינים, וביניהם לבין מינהל מקרקעי ישראל לגבי זכויות בקרקע חקלאית, שעם התפתחותה של העיר מודיעין הסמוכה, דרש המינהל לפנות^[15]. בינואר 2001, דחה בית המשפט המחוזי את הדרישה של קבוצת התעשיינים להכיר בהם כבעלי נחלות חקלאיות, בשל רצונם לזכות בפיצויים במקרה שהקרקע תופקע וייעודה ישונה^[16]. גם ערעורם לבית המשפט לא התקבל, ותקן הנחלות של המושב הופחת ל-24^[17].

במושב הוקמה אנדרטה וחדר זיכרון לזכר הנופלים בקרב חירבת כוריכור. כן נוסד בית הספר לפיד המ"ה שגם הוא מנציח את זכר 45 הנופלים.

בשנות ה-2000, פסק היישוב למעשה לתפקד כמושב, כל החקלאים, למעט אחד, הפסיקו לעסוק בחקלאות^[18], ורוב קבוצת התעשיינים השכירו או מכרו את הקרקע שקיבלו באזור התעשייה של המושב, שהפך לאזור של מסחר ומשרדים^[19][20]. רבים מהתושבים עובדים מחוץ למושב, וחלק מהתושבים במקום גרים בשכירות ואינם חברי האגודה^[21]. במהלך השנים ניהלו הרשויות מאבקים משפטיים נגד שינוי יעוד הקרקע במקום, בנייה לא חוקית והשתלטות על קרקעות^[22]. ב-2005 טענו חברי המושב שאזור התעשייה נמצא מעבר לקו הירוק, בקרקע שהייתה חלק משטח ההפקר של מובלעת לטרון עד 1967, ולכן חוקי הבנייה של מדינת ישראל לא חלים עליו^[23]. בשנת 2012 נקנסה רשת רמי לוי שיווק השקמה בסכום של 250 אלף שקל, על שימוש ללא היתר בהיקף 2,600 מ"ר ששימשו לסופרמרקט, ושטח נוסף של 882 מ"ר ששימש לאחסנה. למרות שלפי התוכניות החלות על הקרקע, השימוש המותר הוא לתעשייה^[24].

בספטמבר 2018, הופקדה להתנגדויות בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, תוכנית מתאר מקומית חדשה לאזור התעשייה שילת. עיקריה של התוכנית הוא הפחתת מספר העסקים והסדרת רישוי הקיימים, הקמת מרכזי הכשרת עובדים להייטק (למגזר החרדי ובעיקר תושבי מודיעין עילית), הקמת מחלף בצומת שילת, הקמת מסוף תחבורה ציבורית וחניון^[25].

נכון לשנת 2019 רוב השטחים באזור התעשייה שייכים לפיני נחמיאס ובנו צחי נחמיאס. פיני נחמיאס היה בין המתיישבים הראשונים מקבוצת התעשיינים שהפעיל בית מלאכה ומחרטה באזור התעשייה של המושב. בשנת 1997 חיפשה רשת הום סנטר אתר לפתיחת חנות באזור מודיעין ופנתה אליו, השכירות שהיא הציעה סיפקה הכנסה גבוהה יותר מההכנסות בית המלאכה, לכן החליט לסגור אותו ולהשכיר להם את המקום^[26]. משפחת נחמיאס ביצעה בהמשך עסקות עם חברי מושב אחרים, רכשו מהם את הקרקע או בנו עבורם על הקרקע בניני מסחר ומשרדים, השכירו את השטח וקיבלו אחוזים מההכנסות. לאט-לאט השתלטו כמעט על כל אזור התעשייה בשילת. צחי נחמיאס הקים חברת נדל"ן בשם "מגה אור החזקות" שהחלה לרכוש ולפתח שטחי נדל”ן מניב, בתחום המרכזים המסחריים והלוגיסטיים. החברה הונפקה בבורסת תל אביב ובתחילת 2020 נסחרה בשווי של כ–3 מיליארד שקל^[27].

ענפי כלכלה של המושב במקור היו:

• ענף החקלאות התבסס בעיקרו על גידול פרחים בחממות^[28]. ומטעי אבוקדו.
• ענף התעשייה התבסס על מפעלים יצרניים מקוריים שכללו בין היתר מפעל להפקת שמני אבוקדו^[29], נגריה, מפעל לעיבוד מתכות, מפעל לייצור סדינים חשמליים ועוד.
• ענף התיירות התבסס על הפעלת האתר "הכפר החשמונאי" שהקים חבר המושב^[30][31].
• ענף המסחר - בעקבות הקמת העיר מודיעין זכה המושב לתנופה כלכלית, ורבים משטחי התעשייה הוסבו לשטחי מסחר. המושב מפעיל גם את תחנת הדלק שילת של חברת סונול בצד כביש 443^[32].

מדיה וקבצים בנושא שילת בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של שילת
• שילת באתר המועצה האזורית חבל מודיעין
• מנחם תלמי, שילת מושב על משלט, מעריב, 21 באוקטובר 1977
• שילת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית