שיטות חשובות להסדרת העם

ב-200 השנים שלאחר שושלת האן המזרחית, פרצו שריפות רבות, ונגרם נזק רב לייצור החקלאי. אולם טכנולוגיות הייצור החקלאי לא קפאו על השמרים. מחרשות שפותחו בתקופת שושלות ווי וג'ין פיתחו את צורת העבודה החקלאית ואת היכולת להתמודד עם בצורת, ובתקופת שושלת ווי הצפונית המשיכו השיטות להתפתח.

במסגרת התפתחות זו חווה גְ'יָה סְה-שְׂיֵה בנעוריו את שיאה של הרפורמה של הקיסר שְׂיָאווֶן מווי הצפונית. הרפורמה הביאה את החקלאות לראש הנושאים אשר על סדר היום בחצר הקיסרית, בעוד שהפיקוח על החקלאות הביא את מתנגדיו להימלט מן הארמון. בשנת 485 גם יושמה שיטת השדות השווים במסגרתה חולקו שטחים בלתי מעובדים לחקלאים שלא הייתה להם אדמה משלהם או שהייתה להם מעט אדמה, על מנת שיגדלו דגנים או ירקות, או יעסקו בייעור. וגְ'יָה סְה-שְׂיֵה, יליד מחוז שאנדונג של היום, תיעד את הייצור החקלאי של שפך הנהר הצהוב, כמו גם את טכנולוגיות ששימשו בייצור חקלאי, בייעור, בגידול בהמות, בדייג וכו'.

מעבר לתיעוד חקלאי גם תוקפת היצירה את הסוחרים המתעלמים מצרכי הפרנסה של העם ו"קונים בזול ומוכרים ביוקר", אך במקביל משבחת את השווקים על חלקם בהפצת טובין ובהפחתת השפעתם של אסונות מקומיים, אם כי ייתכן שמדובר בתוספת מאוחרת. היא גם מצדדת בשיטות "אסמי האיזון התדיר" של גֶנְג שׁוֹאוּצֶ'נְג שבה אסמים ממשלתיים שימשו לאיזון מחירי הדגן, ו"שיטת האספקה המאוזנת" של סָאנְג חונְגְיָאנְג בה נעשה שינוע סחורות על מנת לאזן חוסרים, ואומרת על שתיהן "מועילות למדינה ורווחיות לעם, שיטות שלא יתיישנו".

הספר בנוי מ-92 פרקים בשש מגילות, ומתעד טכניקות חקלאיות, גננות, ייעור, גידול זחלי משי וגידול חיות משק, רפואה וטרינרית, בישול שיכר, בישול מזון ואחסונו, כמו גם טיפול באדמה בלתי פורייה. היצירה מכילה ציטוטים מתוך כ-200 ספרים.

הציטוטים בספר לקוחים בין השאר גם מספרים חשובים שכבר אבדו מאז, ביניהם ספר פָאן שֶׁנְג גְ'ה^[2], ו"מצוות החודשים של ארבעת המעמדות"^[3] מימי שושלות האן וג'ין, ובכך יכלו דורות מאוחרים יותר ללמוד מ"שיטות חשובות להסדרת העם" את השיטות החקלאיות של ימי קדם.

רבות מן הטכנולוגיות המוזכרות בספר אינן מופיעות בטקסטים קודמים. לפני שנכתב "שיטות חשובות להסדרת העם", הטקסט העיקרי ללימודי חקלאות היה הפרק "על החקלאות" ב"אביבים והסתוים של מר לוּ'"^[4], אך עיקר עיסוקו היה בגידולים. מתוך "ספר פָאן שֶׁנְגְגְ'ה"^[2] של תקופת האן המערבית שרדו רק כ-3000 סימנים, אך ידוע כי התוכן שלו כלל עיסוק במטעים. ו"מצוות החודשים של ארבעת המעמדות", על אף שכבר כלל דברים בנוגע לחקלאות, ייעור וגידול חיות משק, הרי שהתמקד בטכנולוגיות ונתן משקל רב לארגון ענייני חקלאות.

מאז כתיבתו ייחסו הממשלות הסיניות לאורך ההיסטוריה חשיבות רבה לספר, ובכך גרמו לתפוצתו העולמית, עד כדי שנהוג היה להתייחס אליו כטקסט קלאסי ללמידת השתנות המינים. גם כאשר חקר צ'ארלס דרווין את תורת האבולוציה, התייחס ל"אנציקלופדיה סינית עתיקה", ויש הטוענים כי הכוונה ל"שיטות חשובות להסדרת העם".

בתקופת שושלת סונג ושושלת טאנג שקדמה לה החלו לצאת לאור ספרי חקלאות רבים, וכולם הושפעו מ"שיטות חשובות להסדרת העם". בין היצירות: "תקציר חקלאות עצי תות"^[5] מתקופת שושלת יואן, "ספר החקלאות של וָאנְג גֶ'ן"^[6], "הספר המלא למינהל חקלאי" של שׂ'וּ גוָאנְגְצִ'י^[7] משושלת מינג ו"בחינה כוללת של הוראות העיתים"^[8] מתקופת שושלת צ'ינג. הספר תמיד שמר על פופולריות - בתקופת שושלת סונג הצפונית הוא לא הופיע ברשימה המוסדית של ספרים נדירים, ונאמר עליו שכל פקיד יכול להשיג אותו. בתקופת שושלת מינג אמר עליו ההוגה והמדינאי וָאנְג טִינְגְשְׂיָאנְג^[9] כי יש בו "ממשל המועיל לעם, ושיטות ללמד חקלאות ולהעשיר את המדינה".

בסוף תקופת שושלת טאנג הגיע הספר גם ליפן, ועד היום נמצא שם העותק הקדום ביותר של הספר - מתקופת סונג הצפונית.

במהלך השנים יצאו מספר מהדורות של הספר, ונכתבו עליו גם שתי פרשנויות.

הספר אף נכלל באוסף "כלל הספרים של ארבעת האוצרות"^[10], וגם באוסף הסלקטיבי יותר "עיקרי לבלוב כלל הספרים של ארבעת האוצרות"^[11].

עקב תפוצתה נקלטו במערב תרגומים שונים לשם היצירה, ביניהם "דרכי פרנסה לעם הפשוט" או "דרכים לרתימת פרנסת העם".

כל פרק ביצירה מכיל הצהרת נושא, וטקסט עיקרי שכולל תיעוד מטקסט קלאסי. הצהרת הנושא מצטטת מסמכים היסטוריים, ומספקת פרשנות לגבי שמות מוזרים, שמות נוספים, סיווגים, מקומות ייצור, מקורות זנים, ותכונות. הספר מכיל גם רשמים של הכותב עצמו, כגון יתרונה של הריגת גלמי זחלי משי באמצעות מלח במקום באמצעות חשיפה לאור חזק.

אלו הם פרקי היצירה: