שוטגאן (סלנג)

המושג שוטגאן (Riding Shotgun) קיבל את שמו מתקופת נדידותיהן של כרכרות במערב הפרוע. לצד הנהג היה יושב נוסע נוסף, או שומר בתשלום, חמוש ברובה (לרוב, רובה ציד – שוטגאן), ותפקידו היה להגיב באש במקרה של ניסיון שוד או תקיפה של הכרכרה, ולאפשר לנהג להתרכז בנהיגתו.

ככל הידוע, המונח כלל לא היה בשימוש במשמעותו זו בימי המערב הפרוע, אלא מופיע רק בספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה על אודות התקופה. התיעוד הראשון של השימוש במושג בהקשרו המקורי, במגזיני ספרות זולה, הוא משנת 1921, בעיתון בשם "Magazine of Fiction", של הוושינגטון פוסט^[1]. דוגמה קולנועית מוקדמת לשימוש במשמעות המקורית של "שוטגאן", היא במערבון Stagecoach משנת 1939^[2]. השימוש המתועד הראשון שנכתב בדפוס, המתייחס לישיבה במכונית לצד הנהג, הוא משנת 1954^[1].

עם השנים, צבר המושג פופולריות כקריאה הנאמרת בין קבוצת חברים אשר קובעת מי ישב במושב שלצד הנהג. באופן בסיסי, הקריאה תובעת את זכותו של האדם הראשון הקורא אותה לשבת לצד הנהג. ישנן הרחבות לכך, כמו דרישה שהקריאה תתבצע כל עוד הרכב נמצא בטווח ראייה, התרת הקריאה רק לכיוון אחד של הנסיעה וכיוצא בזה.

• "חוקי השוטגאן", באתר bored.com (באנגלית)
• "שוטגאן", באתר phrases.org.uk (באנגלית)
• "חוקי השוטגאן הרשמיים", באתר shotgunrules.com (באנגלית)
• מהו המקור ל"שוטגאן"?, באתר straightdope.com (באנגלית)
• רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: מה עושה תורג'י עם רובה ציד?, באתר nrg‏, 26 ביולי 2012