שו"ת הרשב"א ונציה ה'ש"ה | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | רבי שלמה בן אדרת |
שפת המקור | עברית |
סוגה | שאלות ותשובות |
הוצאה | |
מקום הוצאה | רומא |
תאריך הוצאה | 1811 |
תאריך הופעה ראשונה | ה'ר"ל |
מהדורות נוספות | |
פרשנים | הרבנים: חיים פלאג'י, תם אבן יחיא, ברוך פרנקל-תאומים, ברוך שמעון שניאורסון, רבי רפאל הלוי, ישראל יהושע מקוטנא, ירוחם פישל פרלא, מנחם די לונזאנו, מהרש"א אלפנדרי. |
סדרה | |
סדרת ספרים | 8 |
קישורים חיצוניים | |
ויקיטקסט | תשובות הרשב"א |
היברובוקס | 14653 |
הספרייה הלאומית | 990018151140205171 |
שו"ת הרשב"א, הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), רב בקטלוניה ומגדולי הראשונים. השו"ת התקבע כאחד מספרי היסוד בארון הספרים ההלכתי היהודי. הוא ספר השו"ת הגדול ביותר שנשתמר מתקופתו, ימי הביניים.
הרב שלמה בן אדרת המכונה "הרשב"א" שלח בחייו אלפי תשובות לרחבי העולם היהודי בנושאי אורח חיים, חושן משפט, יורה דעה, אבן העזר, מנהג, ביאורי מקראות, הגות והשקפה ועוד.
תשובותיו נערכו במספר צורות, על ידו ככתבן ועל ידו בקיצור, על ידי רבנים אחרים בחייו ולאחר מותו, ככתבן ובקיצור,[1] קיצורים ועריכות אלו הובילו לשיבושים ולאי הבנות בדבריו, הרשב"א השיב לשואליו תוך כדי כתיבת חידושיו לתלמוד.
עריכה של אלפי תשובות לפי נושאים נעשתה על ידי רבי חיים אבן חביב, ממגורשי פורטוגל שבאו לפאס, ונקראה ספר הבתים. הספר בן שני כרכים גדולים מצוי בכתב יד בספרייה הבודליינית. כתב יד זה במתכונתו לא נדפס, אבל הוא שימש פוסקים חשובים ונעזרו בו גם עורכים בעת האחורנה.
השו"ת נדפס לראשונה בדפוס העברי הקדום ברומא בשנת ר"ל בערך, ולאחריו בעשרות מהדורות.
כמות התשובות שבידינו הוא שלושת אלפים ארבע מאות חמשים ושנים,[2] תשובות רבות כפולות וחלקם מאת מחברים אחרים.
הרשב"א שלח את תשובותיו לרחבי העולם היהודי, ולרבנים מכל קצוות היישוב, לרא"ה בברצלונה,[3] לרא"ש באשכנז,[4] למהר"ח אור זרוע, בגרמניה,[5] לרבי דוד הנגיד, לרבי יוסף דשאנטיש בעכו,[6][7] לרבי דוד בן זכרי בפאס,[8] לרבי שלמה פטיט בטולידו,[9] לוירצבורג,[10] קנדיא,[11] צרפת,[12] פורטוגל,[13] קונסטנטינופול,[14] ולתלמסאן.[15]
בספר גם תשובות לנשים כך בחלק א תתקעא תשובה לארלוגה ובעלה רבי יונה.
במשך הדורות נדפס שו"ת הרשב"א עשרות פעמים, עשרה סוגי קבצים יצאו לאור:
א. רומא ר"ל, ארבע מאות ועשרים תשובות.[16]
ב. קושטא רע"ו, מאה ותשע עשרה תשובות,[17] שמחה עמנואל הראה שקובץ זה מלוקט מספר ארחות חיים לרבי אהרון מלוניל.[18]
ג. קושטא רע"ו שבע תשובות בענייני אגדה.
ד. ונציה רע"ט, בשם תשובות הרמב"ן, אולם יחוסם לרמב"ן מוטעה וככל הנראה הגיע מחמת ששתי תשובות בספר הם לרמב"ן אך שאר הספר הוא לרשב"א, מאתים ושמונה תשובות, מפורסם כחלק ח.[19][20]
ה. בולוניא רצ"ט, אלף מאתים חמישים וחמש תשובות, בספר תשובות מקוצרות ותשובות מאת מהר"ם מרוטנבורג, מפורסם כחלק א.[21]
ו. תולדות אדם, ליוורנו תי"ז, נדפס על ידי רבי דוד סביבי, ארבע מאות וחמש תשובות, הקובץ מפורסם כחלק ב.[22]
ז. ליוורנו תקל"ח, על ידי רבי חיים אברהם ישראל, ארבע מאות ארבעים ושש תשובות, מפורסם כחלק ג.[23]
ח. סלוניקי תקס"ג, שלוש מאות חמישים תשובות, נדפס על ידי רבי רפאל הלוי המכונה בכור, מפורסם כחלק ד.[24]
ט. ליוורנו תקפ"ה, על ידי רבי חיים פלאג'י, מאתים תשעים ושלוש תשובות, מפורסם כחלק ה.[25]
י. ורשה תרנ"ט, על ידי רבי דוד פיפאני, מאתים שמונים ושש תשובות, מפורסם כחלק ו.
חלק נוסף הוא דפוס ורשה תרנ"ט, על ידי רבי דוד פיפאני, חמש מאות ארבעים תשובות, קובץ זה הוא ליקוט מחלק א וחלקים אחרים, מפורסם כחלק ז.
חלק מהתשובות לוקטו ונדפסו על פי סדר המסכתות כך לפי סדר מסכת פסחים[26] ועל ידי הרב אלחנן וסרמן למסכת יבמות.
חיים זלמן דימיטרובסקי ומוסד הרב קוק החלו להדפיס את הספר מסודר מחדש לפי סדר התנ"ך והש"ס, נכון לתשפ"ב נדפסו חמישה כרכים: על התנ"ך שני חלקים, על ברכות וזרעים, שבת עירובין, פסחים וחגיגה.
המהדורה הנפוצה כיום היא מהדורת מכון ירושלים אשר הדפיסו את שמונת החלקים הנ"ל, והוסיפו חלק נוסף מכתבי יד.
בשו"ת הרשב"א (חלק א תיד-תיח) נדפסו חילופי תשובות בנושאי פילוסופיה. הרקע לתשובות הוא העיסוק הנרחב בפילוסופיה בספרד בכלל ובעיר מונפלייה בפרט, רבי אבא מרי הירחי שחשש מהדבר שלח לרשב"א אגרת בה קבל על המצב, הרשב"א בתגובה שלח בשנת ה'ס"ד (1304) אגרות לחכמי ישראל בספרד ובפרובנס לחקור את הנושא, על מנת לבדוק אם להטיל חרם על לומדי הפילוסופיה.
על אגרות אלו קיבל הרשב"א כתבי מחאה רבים מחכמי פרובנס ומאחרים שתמכו בפילוסופיה. רבי ידעיה הבדרשי שלח תשובה לרשב"א בעד הפילוסופיה, תשובתו נדפסה בשו"ת תשובה תיח ואינה משקפת את השקפת הרשב"א, תשובות הרשב"א אלה ותשובות אחרות נדפסו בספר מנחת קנאות לרבי אבא מרי, הספר נכנס למהדרות שו"ת הרשב"א של מוסד הרב קוק.
מספר תשובות בשו"ת הרשב"א התפרסמו מאד, תשובה בעניין קביעת ברכות[27] ועוד.
הערות וביאורים לספר נדפסו מכמה וכמה רבנים: