שגריר ישראל באומות המאוחדות

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא לא קוהרנטי.

"זהו רגע היסטורי לעם היהודי בכל אתר ואתר ולמדינת ישראל", כך אמר שר החוץ משה שרת ב-11 במאי 1949 כאשר ישראל התקבלה כחברה ה-59 בארגון האומות המאוחדות.

עם חלוקת האו"ם לקבוצות אזוריות ב-1961 לא התקבלה ישראל לאף אחת מהן. מצב זה השתנה באפריל 2000 כאשר ישראל הוכנסה לקבוצה האזורית המערבית על בסיס זמני עד שתוכל להצטרף לקבוצה האסיאתית. מאותו הזמן, היה ביכולתה של ישראל להצביע ולהיבחר לגופים מרכזיים באומות המאוחדות. ב-2005 נבחרה ישראל לסגנית יושב ראש העצרת הכללית ה-60 של האו"ם.

ניתן לחלק את תולדות ישראל והאו"ם לשלוש תקופות: הראשונה, בה החליט האו"ם ב-29.11.47 על הקמתן של שתי מדינות - מדינת ישראל ומדינה ערבית - בשטחי ארץ-ישראל המנדטורית ממערב לירדן; השנייה, תקופת הקיטוב בין ארצות הברית לברית המועצות (והתייצבותה לצד מדינות ערב) ויצירת רוב לצד הערבים כאשר האו"ם נתפס כעוין ישראל; השלישית, הייתה תקופת מפנה. בעקבות סיום המלחמה הקרה וההתקדמות לשלום במזרח התיכון, על-פי מדיניותה של ישראל וגישת משלחת ישראל לאו"ם, התחולל שינוי מהותי במערכת היחסים עם המדינות החברות באו"ם ובמערכת קשרי העבודה בינה לבין מזכירות האו"ם, מוסדותיו וסוכנויותיו. לפתיחות חדשה זו הייתה השפעה חיובית על יחסי הכלכלה, המדע והסחר של ישראל ועל מעמדה הביטחוני והבינלאומי.

בשנת 1955 טבע ראש הממשלה דוד בן-גוריון את המונח "אום שמום" כתשובה לקביעתו של משה שרת, שהאו"ם לא ייראה בעין יפה את ההחלטה של ישראל לגרש את המצרים מרצועת עזה בעקבות פיגועי הפדאיון. משמעות הביטוי הייתה כי אין חשיבות למה שהאו"ם אומר או עושה.

ערך מורחב – יחסי האו"ם–ישראל

להחלטות מסוימות של האו"ם נודעה חשיבות גדולה לישראל. בין ההחלטות הנוגעות לישראל, ניתן למנות את יש את החלטת מועצת הביטחון 242 מנובמבר 1967 והחלטה 338 מאוקטובר 1973. החלטות אלו קובעות מסגרת מוסכמות ליישוב הסכסוך הערבי-ישראלי. במשך שנים רבות האו"ם פעל להביא לידי הפסקת פעולות האיבה בין ישראל והמדינות הערביות השכנות לה על ידי מינוי מתווכים, מתן חסות להפסקת אש והסכמי שביתת נשק והצבת כוחות או"ם בין המדינות האויבות.

נטיית האו"ם לקבל את עמדת הערבים בעניינים הנוגעים לסכסוך הישראלי-ערבי באה לידי ביטויה הקיצוני בהחלטה 3379 שקיבלה העצרת הכללית ב-1975, ובה נקבע שהציונות היא תנועה גזענית. החלטה זו הייתה חלק מניסיון של הגוש הערבי והמדינות הבלתי-מזדהות להביא לסילוקה של ישראל מן האו“ם. ב-1991 בוטלה ההחלטה, אך האו"ם איבד בעיני ישראלים רבים את סמכותו כגורם בינלאומי נטול משוא פנים. גם בעיני המדינות הערביות, בימת או"ם מתאימה יותר לתעמולה ולהסברה מאשר להשגת תוצאות ממשיות.

תפקידיו העיקריים של השגריר כוללים:

1. ייצוג מדינתו
2. שמירה על האינטרסים שלה ועל אזרחיה הנמצאים מחוץ לישראל במסגרת המותר לפי כללי המשפט הבינלאומי
3. ניהול משא ומתן
4. לימוד תנאי החיים המדיניים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים במדינת שירותו, עמידה על הלכי הרוח השוררים בה ודיווח על כך לשולחיו
5. טיפוח יחסים עם חוגים בעלי השפעה במדינת שירותו במגמה להביא להגברת האהדה למדינתו, לאוכלוסייתה, לערכיה ולמדיניותה ולהביא להבטחת תמיכתם הפעילה של חוגים אלו באינטרסים של מדינתו.

התכונות הדרושות לשגריר מקצועי כדי למצות את מיטב הכישורים שיאפשרו לו לשרת בנאמנות את מדינתו:

1. אמינות מוחלטת – דיווח אמין ומדויק הוא לב פעולת השירות הדיפלומטי
2. דייקנות
3. קור רוח – היכולת להתגבר על רגשות איבה אישית, דעות קדומות. עליו לדעת לשלוט ברגשותיו וביצריו
4. נאמנות – מוחלטת לממשלה אותה מייצג השגריר היא תנאי לקיום שירות דיפלומטי תקין.

לעיתים תכופות מתנהלים מאבקים בין כותלי בניין האו"ם באשר להחלטות הנוגעות לפעילות ביטחונית של ישראל אל מול אויביה. השגרירים מבצעים עבודה דיפלומטית רבה ומאומצת כדי שלא תהיה הודעת גינוי על פעולות ישראל או לחלופין להבעת תמיכה בעמדות ישראל והטלת סנקציות על המדינות העוינות.

ישראל משקיעה מאמצים רבים להעלאת המודעות לנושא היהודי באו"ם. בשנת 2005 הצליח השגריר דן גילרמן להביא לכינוס מיוחד של העצרת הכללית לרגל יום ה-60 לשחרור מחנות הריכוז הנאציים באירופה ולשם אימוץ החלטה חדשה של העצרת הכללית על יום זיכרון שואה שנתי.

המונח "עובדי משרד החוץ המקצועיים" מכוון לעובדים שנכנסו למשרד החוץ בגיל צעיר, בין אם זה דרך קורס הצוערים של משרד החוץ הייחודי של משרד החוץ או בדרכים אחרות, החלו לעבוד בו מן הדרגים הנמוכים ובמהלך השנים עבדו במגוון רחב של תפקידים בישראל ומחוצה לה. עבור אנשים אלו שירות החוץ הוא מקצוע ואורח חיים. מאז כינונו של משרד החוץ קיים נוהג ששר החוץ יכול למנות עד 11 אנשים לתפקידים במשרד החוץ על דעתו בלבד ומבלי להתחשב בוועדת המינויים של המשרד. סוג זה של מינויים נקרא "מינויים מן החוץ" או בלשון המקובלת "מינויים פוליטיים". נוהג זה קיים גם במדינות אחרות בעולם. נראה כי לתפקידים הבכירים בשירות החוץ כגון שגריר ישראל באו"ם ושגריר ישראל בארצות הברית, מדלגים על התהליך הרגיל ובוחרים מועמדים מבחוץ שהוצעו על ידי שר החוץ וראש הממשלה.

הדעות חלוקות לגבי שיטת המינויים הפוליטיים, שיש המבקרים בטענה שהם גורמים לתרעומת ולירידה ברוח הצוות בקרב אנשי הסגל המקצועי וכי הם אינם מוצלחים מבחינה עניינית עקב העדר ניסיון דיפלומטי. מנגד יש הטוענים כי השגרירים חייבים להיות מקורבים לראשי השלטון (רה"מ ושר החוץ), בעלי גישה ישירה ונהנים מאמונם האישי. לא תמיד ניתן למצוא אנשים כאלו בפקידות המקצועית ולכן יש לחפשם בפוליטיקה או בחוגים אחרים אף על פי שלא עברו את מסלול ההכשרה הדיפלומטי המקצועי.חוק שירות המדינה (מינויים) מסדיר את סוגיית המינויים בשירות המדינה.

מאז קום המדינה כיהנו מטעם ישראל 18 שגרירים:

מניין	תמונה	שם	שנות כהונה	מזכ"ל או"ם	תחת שר החוץ	תחת ראש ממשלה	הערות
1		אבא אבן	1959-1949	טריגווה לי, דאג המרשלד	משה שרת, גולדה מאיר	דוד בן-גוריון, משה שרת	היה בן 33 כאשר נבחר לשגרירה הראשון של ישראל באו"ם. משימתו הראשונה כשגריר הייתה למנוע את ביטולה של החלטת האו"ם שנתנה אישור להקמת מדינת ישראל. ב-1952 נבחר לסגן נשיא העצרת הכללית. מעמד הנפת הדגל בעצרת האו“ם, על ידי שר החוץ משה שרת ואבא אבן, מונצח על גבי השטרות של 20 שקלים. אבא אבן טען כי על השגריר להיות בעל יכולת רטוריקה טובה. הוא היה ידוע כנואם מחונן ביותר. אבן שימש גם כשגריר ישראל בארצות הברית וכתב ספרים רבים על דיפלומטיה ויחסים בינלאומיים.
2		מיכאל קומיי	1967-1959	או תאנט	גולדה מאיר, אבא אבן	דוד בן-גוריון, לוי אשכול	עבד כנציג ההסתדרות הציונית ולאחר מכן עבר לסוכנות היהודית. לאחר קום המדינה הצטרף לשירות החוץ וכיהן במספר תפקידים בנציגות הישראלית בקנדה. היה שגריר ישראל באו"ם בזמן, מלחמת ששת הימים. בסיום כהונתו כשגריר ישראל באו"ם התמנה לשגריר ישראל בבריטניה.
3		גדעון רפאל	1968-1967		אבא אבן	לוי אשכול	כיהן כשגריר באו"ם ובהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם מס' 242. היה חבר בצוות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ופעל בנושאים משפטיים (הכנות למשפטי נירנברג) ומדיניים בתקופה שקדמה להחלטת החלוקה של האו"ם. עם הקמת המדינה הצטרף למשרד החוץ וכיהן בשורה של תפקידים בשירות החוץ.
4		יוסף תקוע	1975-1968	או תאנט, קורט ולדהיים	אבא אבן, יגאל אלון	לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין	היה בן 43 כאשר נבחר לשגרירה של ישראל באו"ם. כיהן בשורה של תפקידים בשירות החוץ הישראלי. כאשר כיהן כשגריר ישראל באו"ם הגיב בחריפות לנאומו של יאסר ערפאת במועצת האו"ם, שבו קרא ערפאת להקמת מדינה פלסטינית. בשובו לישראל התמנה לנשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאחר סיום תפקידו, מונה לנגיד האוניברסיטה.
5		חיים הרצוג	1978-1975	קורט ולדהיים	יגאל אלון, משה דיין	יצחק רבין, מנחם בגין	נשא את אחד הנאומים החשובים ביותר בהיסטוריה של הדיפלומטיה הישראלית, בעצרת האו“ם ביום שבו התקבלה ההחלטה שהציונות היא תנועה גזענית. הרצוג הגדיר את ההחלטה כגזענית, והבהיר לשגרירים השונים כי הם ישאו באחריות לשואה הבאה שתפרוץ בעקבות ההחלטה. אחר כך קרע הרצוג את מסמך ההחלטה. בשנת 1978 טען כי "ככל שיש לנו פחות הסדרים עם האו"ם, כך טוב יותר למדינת ישראל". הרצוג מילא תפקידים שונים בצה"ל ולימים היה נשיאה השישי של מדינת ישראל.
6		יהודה בלום	1984-1978	קורט ולדהיים, חוויאר פרז דה קוויאר	משה דיין, מנחם בגין, יצחק שמיר	מנחם בגין, יצחק שמיר	פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית. כיהן בתפקידים משפטיים שונים במשרד החוץ. היה חבר משלחת ישראל לשיחות השלום עם מצרים.
7		בנימין נתניהו	1988-1984	חוויאר פרז דה קוויאר	יצחק שמיר, שמעון פרס	יצחק שמיר, שמעון פרס	כיהן כציר ישראל בוושינגטון ולאחר מכן כשגריר ישראל באו"ם, שם התבלט בהופעותיו המלוטשות. לימים ראש ממשלת ישראל.
8		יוחנן ביין	1990-1988		משה ארנס	יצחק שמיר	הצטרף למשרד החוץ ב-1952 והיה דיפלומט בכיר בשירות החוץ של ישראל. כיהן בשורה של תפקידים במשרד החוץ ובמוסדותיו. בתקופתו כשגריר באו"ם "נחטפה מועצת האו"ם" והועברה לז'נבה עקב נאומו של יאסר ערפאת. בעקבות זאת נאם ביין ואמר כי הצהרות אש"ף אינן כנות, כי הכרתו בהחלטות (242,338) אינה כנה וכי אש"ף ממשיך להתעלם מהצורך במשא ומתן כדרך לפתרון ולא זנח את דרך המאבק המזוין. לימים היה ביין סגן יו"ר הנהלת יד ושם.
9		יורם ארידור	1992-1990	חוויאר פרז דה קוויאר, בוטרוס בוטרוס ראלי	דוד לוי		פוליטיקאי ומשפטן ישראלי, עו"ד במקצועו. כיהן כח"כ מטעם הליכוד מספר פעמים וכשר התקשורת והאוצר. נחשב למינוי פוליטי.
10		גד יעקבי	1996-1992	בוטרוס בוטרוס ראלי	שמעון פרס, אהוד ברק	יצחק רבין, שמעון פרס	בתקופתו כשגריר ישראל באו"ם, התקבלה ישראל לוועדת האינפורמציה של האו"ם ונציגים ישראלים נבחרו לוועדות שונות. נחשב מינוי פוליטי, לאחר שכיהן כח"כ מאז 1969 ושימש שר התחבורה, שר הכלכלה והתכנון ושר התקשורת.
11		דורי גולד	1999-1997	בוטרוס בוטרוס ראלי, קופי אנאן	בנימין נתניהו, דוד לוי, אריק שרון	בנימין נתניהו	במהלך התקופה, ב-1998, היה חבר המשלחת הישראלית לועידת ואי פלנטיישן, בהשתתפות ישראל, הרשות הפלסטינית ונשיא ארצות הברית, ביל קלינטון. נחשב מינוי פוליטי לאחר שהיה יועצו המדיני של ראש הממשלה נתניהו (בקדנציה ראשונה) ושל רה"מ אריאל שרון.
12		יהודה לנקרי	2002-1999	קופי אנאן	דוד לוי, שלמה בן עמי, שמעון פרס	אהוד ברק, אריאל שרון	כיהן כשגריר ישראל בצרפת, נכנס לפוליטיקה וכיהן בתפקידים שונים בוועדות הכנסת מטעם מפלגת גשר. פרש מהחיים הפוליטיים והתמנה להיות שגריר ישראל באו"ם. במהלך כהונתו באו"ם פרצו אירועי האינתיפאדה השנייה והחלה תקופה קשה לתדמיתה של ישראל בעיני העולם.
13		דן גילרמן	2008-2003	קופי אנאן, באן קי-מון	בנימין נתניהו, סילבן שלום, ציפי לבני	אריאל שרון, אהוד אולמרט	ב-2005 נבחר גילרמן לסגן נשיא העצרת הכללית ה-60. הוא נבחר כמועמד של קבוצת המדינות המערביות והאחרות באו"ם הכוללת כ-30 מדינות, בהן מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד וישראל. היה ידוע ביכולתו להביא את הנושאים הישראליים לתודעת הציבור בכל מקום שבו היה, החל ממועצת הביטחון, הפסגה הכלכלית בדאבוס וכלה באוניברסיטאות הגדולות בעולם. לפני שכיהן בתפקיד השגריר, גילרמן היה מנכ"ל של חברות בסקטור הטכנולוגי, יו"ר איגוד לשכות המסחר הישראלי, דירקטור בבנק לאומי ובבנק ישראל. גילרמן היה הראשון שממונה לשגריר באו"ם והגיע מהסקטור הפרטי. נחשב מינוי פוליטי לאור קרבתו לשמעון פרס שכיהן כשר החוץ באותה העת.
14		גבריאלה שלו	2010-2008	באן קי-מון	ציפי לבני, אביגדור ליברמן	אהוד אולמרט, בנימין נתניהו	פרופסור למשפטים, כיהנה כרקטור הקריה האקדמית אונו, נחשבת מומחית בדיני חוזים ומשפט משווה ולימדה באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית, אירופה וקנדה. זכתה בפרסים רבים על הישגיה האקדמאיים. שלו כיהנה לאורך השנים כדירקטורית בחב' החשמל, בנק הפועלים ובמוסדות רבים אחרים. נבחרה לכהן כשגרירת ישראל באו"ם לאור קרבתה לשרת החוץ ציפי לבני.
15		מירון ראובן	2011-2010		אביגדור ליברמן	בנימין נתניהו	הצטרף למשרד החוץ ב-1988, וכיהן בין היתר כשגריר בפרגוואי, בבוליביה ובקולומביה. ביולי 2010 מונה על ידי שר החוץ אביגדור ליברמן לממלא מקום שגריר ישראל באו"ם.[1] ב-2015 מונה לראש חטיבת הטקס במשרד החוץ.
16		רון פרושאור	2015-2011		אביגדור ליברמן, בנימין נתניהו		הצטרף למשרד החוץ ב-1986 וכיהן בתפקידים שונים במטה המשרד וכן כמנכ"ל המשרד וכשגריר ישראל בבריטניה. במרץ 2011 מונה לשגריר ישראל באו"ם.
17		דני דנון	2015-2020	באן קי-מון, אנטוניו גוטרש	בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ		שימש כחבר הכנסת מטעם הליכוד בשנים 2009–2015, וכשר המדע, הטכנולוגיה והחלל בממשלה ה-34, עד להחלטה על מינויו לשגריר ישראל באו"ם באוגוסט 2015. נכנס לתפקידו באוקטובר 2015.
18		גלעד ארדן	2020-מכהן	אנטוניו גוטרש	גבי אשכנזי, יאיר לפיד, אלי כהן, ישראל כץ	בנימין נתניהו , נפתלי בנט,יאיר לפיד,בנימין נתניהו	שימש כחבר הכנסת וכשר מטעם הליכוד.

• אדם ר. (2003) "שליחות 1948-1959" בתוך: אבא אבן מדינאי ודיפלומט. ירושלים: משרד החוץ.
• יגר מ. (2005) "הערות על שירות החוץ של ישראל" בתוך: נייר עמדה מס' 160 (עמ' 19–23, 53-58). מרכז אריאל למחקרי מדיניות.
• יגר מ., גוברין י., עודד א. (2002) "משרד החוץ 50 השנים הראשונות". ירושלים: כתר הוצאה לאור.
• יעקבי ג. (1997) "סיפורו של שגריר ישראל לאו"ם" בתוך: יומן ניו יורק. ת"א: ידיעות אחרונות וספרי חמד.
• יעקבי ג. (1998) "ישראל, היהודים והעולם:פריצת דרך" בתוך: אישים ומעשים בישראל: ספר היובל. כפר סבא: מקסם.

מדיה וקבצים בנושא שגריר ישראל באומות המאוחדות בוויקישיתוף

• שגריר ישראל באו"ם, באתר משרד החוץ
• אתר שגרירות ישראל באו"ם (באנגלית)
• זיו מאור, האו"ם - קוים לדמותו, מתוך אתר אומדיה