נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
משרד החוץ של מדינת ישראל מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחות דיפלומטיות, מתוכן 78 שגרירויות, 22 קונסוליות כלליות, משרדי ייצוג וקישור, וחמש משלחות מיוחדות. בשל העובדה שלישראל יחסים דיפלומטיים עם 163 מדינות, רבות מהשגרירויות מואמנות ליותר ממדינה אחת. בנוסף, לישראל שבעה שגרירים ניידים, היושבים בירושלים ומואמנים למדינות שונות ברחבי העולם.
רקע
בשנים שקדמו להקמת המדינה היו נציגי הסוכנות היהודית פרוסים במדינות רבות, ובכמה מהם נהנו ממעמד דומה לזה של נציגים דיפלומטיים. לאחר קום המדינה ומשעה שאותן מדינות הכירו בה, הפכו שלוחותיה של הסוכנות לנציגויות רשמיות של מדינת ישראל. שר החוץ, משה שרת, הכריע כי הנציגויות החדשות יוגדרו צירויות ולא שגרירויות, וזאת מטעמי צניעות[1]. הצירות הראשונה של ישראל נפתחה בוורשה (פולין) ב-26 בספטמבר 1948[2]. עד סוף 1949 זכו למעמד רשמי גם צירויות ישראל באנקרה, בואנוס איירס, בודפשט, בוקרשט, בלגרד, בריסל, וושינגטון, לונדון, מונטווידאו, מונטריאול, מוסקבה, סידני, פראג, פריז, ורומא וכן הנציגויות לאו"ם בניו יורק ובז'נבה, כשלצידן פועלות גם קונסוליות רשמיות באיסטנבול, אמסטרדם, אתונה, וינה, לוס אנג'לס, ניו יורק וציריך.
בעשורים הראשונים לקיומה השתדלה ישראל לפתוח נציגות דיפלומטית בכל מדינה שהסכימה לכונן עמה יחסים דיפלומטיים, מתוך רצון לבסס את מעמדה בקהילה הבינלאומית, בפרט בשל הסכסוך הישראלי-ערבי. ישראל עשתה מאמצים רבים להתקרב אל מדינות אסיה ואפריקה, שהחלו להשתחרר באותן שנים מעול הקולוניאליזם. בשנים 1950–1959 עלה מספר הנציגויות התושבות של ישראל בעולם מ-37 ל-80. בשנת 1967, ערב פרוץ מלחמת ששת הימים, היו לה כבר 96 נציגויות דיפלומטיות תושבות ברחבי העולם[3].
בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים חלה פגיעה במעמדה הבינלאומי ישראל, דבר שגרם לצמצום מספר המדינות שעמן קיימה יחסים דיפלומטיים. כפועל יוצא, נאלצה ישראל לסגור רבות מנציגויותיה בעולם. האירועים הבולטים ביותר בהקשר זה הם ניתוק היחסים עם ברית המועצות ועם מרבית מדינות הגוש הקומוניסטי אחרי מלחמת ששת הימים וניתוק היחסים עם מרבית מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור. רק עם השתנות הנסיבות הדיפלומטיות בעקבות סיום המלחמה הקרה ותחילתו של תהליך שלום בין ישראל לשכנותיה בשנות ה-90 של המאה ה-20, התאפשר כינונם מחדש של מרבית היחסים הדיפלומטיים שנותקו. בד בבד, נפילת מסך הברזל הביאה ליצירתן של מדינות חדשות רבות במזרח אירופה ומרכז אסיה, שרובן שאפו לכונן יחסים עם ישראל. ואולם, לא בכל מדינה שעמה כוננו או חודשו היחסים נפתחה גם נציגות דיפלומטית ישראלית. בפועל, בעשור השני של המאה ה-21 מחזיקה ישראל נציגות דיפלומטית תושבת רק בכמחצית מהמדינות שעמן יש לה יחסים דיפלומטיים מלאים. בשנת 2019 פתחה ישראל את הנציגות הדיפלומטית בקיגאלי בירת רואנדה, אולם עם אישור תקציב המדינה ל--2019 נקבע גם כי ישראל תסגור 7 נציגויות דיפלומטיות[4].
ב-2020, בעקבות חתימת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות במפרץ הפרסי, משרד החוץ פתח שגרירויות באיחוד האמירויות הערביותו, בחריין ומרוקו[5][6].
רשימת נציגויות ישראל בעולם
שגרירויות
שגרירים ניידים
| מואמן ל- | שגריר מכהן |
|---|---|
 ארמניה מולדובה | יואל ליאון |
 מלטה סלובניה | אייל סלע (מיועד: זאב בוקר) |
 מקדוניה הצפונית | דן אורין (מיועדת: סימונה פרנקל) |
 קוסובו | מיועדת: תמר זיו |
 דרום סודאן | גרשון קידר |
 איי מרשל איי שלמה[63] ונואטו טובאלו פיג'י פפואה גינאה החדשה נאורו פלאו קיריבטי מיקרונזיה | רועי רוזנבליט |
 זמביה בוטסואנה נמיביה זימבבואה | עפרה פרחי |
קונסוליות
| מדינה | עיר | תאריך פתיחה | קונסול |
|---|---|---|---|
 איחוד האמירויות הערביות | דובאי | 2021[64] | לירון זסלנסקי |
 ארצות הברית | לוס אנג'לס | 1949 | הלל ניומן (מיועד: ישראל בכר) |
| אטלנטה | 1956 | ענת סולטן-דדון | |
| בוסטון | 1965[65] | מירון ראובן | |
| יוסטון | 1962[66] | ליביה לינק | |
| ניו יורק | 1948 | אסף זמיר[67] (סיים את כהונתו, טרם מונה מחליף) | |
| סן פרנסיסקו | 1962 | מרקו סרמונטה | |
| מיאמי | 1982[68] | מאור אלבז סטרינסקי | |
| שיקגו | 1952 | ינעם כהן | |
 הודו | מומבאי | 1953[69] | קובי שושני |
| בנגלור | 2012 | תמר בן חיים | |
 טורקיה | איסטנבול | 1949[70] | חני נחמיאס (מיועד: רמי חתן) |
 הרפובליקה העממית של סין | הונג קונג | 1985[71] | עמיר לאטי |
| גואנגג'ואו | 2009[72] | פלג לוי (מיועד: אלכס גולדמן-שיימן) | |
| צ'נגדו | 2014 | גדי הרפז | |
| שאנגחאי | 1995 | אדוארד שפירא (מיועדת: רוית בר) | |
 קנדה | מונטריאול | 1949[73] | פול הירשון, עידו מועד (מיועד) |
| טורונטו | 1961[74] | עידית שמיר | |
 גרמניה | מינכן | 2011[75] | טליה לדור פרשר |
 ברזיל | סאו פאולו | 2010[76] | רפאל ארדרייך |
 רוסיה | סנקט פטרבורג | 2011 | אורי רזניק |
 טאיוואן | טאיפיי | 1993[77] | עומר כספי |
נציגויות בארגונים בינלאומיים
| מואמנת ל- | עיר | שנת פתיחה | האמנה נוספת | ראש הנציגות |
|---|---|---|---|---|
 מוסדות האו"ם | ז'נבה | 1949 | מירב אלון-שחר (מיועד: דניאל מירון) | |
 OECD | פריז | 1964 | מועצת אירופה | חיים אסרף (מיועד: שי כהן) |
 האיחוד האירופי | בריסל | 1959[78] |  נאט"ו | חיים רגב |
| מוסדות האו"ם | ניו יורק | 1949 | גלעד ארדן |
נציגויות דיפלומטיות של ישראל לשעבר
נסגרו מסיבות פוליטיות
| מואמנת ל- | עיר | סוג | שנת פתיחה | שנת סגירה | סיבת הסגירה |
|---|---|---|---|---|---|
 איראן | טהראן | שגרירות | 1964 | 1979[79] | ניתוק יחסים עם ישראל בעקבות המהפכה האיראנית |
 אריתריאה | אסמרה | שגרירות | 1993[80] | 2022[81] | סירוב ממשלת אריתריאה לאשר את הגעת השגריר הישראלי למדינה |
 דהומיי | קוטונו | שגרירות | 1964 | 1973 | ניתוק יחסים בעקבות מלחמת יום כיפור. כיום השגרירות המואמנת לבנין היא שגרירות ישראל באביג'אן, חוף השנהב |
 הרפובליקה המלגשית | טננריב | שגרירות | 1960 | 1973 | ניתוק יחסים בעקבות מלחמת יום כיפור. השגרירות המואמנת למדגסקר היא שגרירות ישראל בדרום אפריקה |
 הרפובליקה המרכז-אפריקאית | בנגי | שגרירות | 1961 | 1973 | ניתוק יחסים בעקבות מלחמת יום כיפור כיום השגרירות המואמנת לרפובליקה המרכז-אפריקאית היא שגרירות ישראל ביאונדה, בירת קמרון. |
 וולטה עילית | ואגאדוגו | שגרירות | 1964 | 1973 | ניתוק בעקבות מלחמת יום כיפור. כיום השגרירות המייצגת את ישראל בבורקינה פאסו נמצאת באביג'אן, חוף השנהב. |
 ונצואלה | קראקס | שגרירות | 1958 | 2009[82] | ניתוק יחסים עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה |
 לבנון | ביירות | נציגות | 1982[83] | 1984 | ביטול הסכם ישראל-לבנון והתחזקות המעורבות הסורית במדינה |
 מאלי | במאקו | שגרירות | 1960 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב |
 מאוריטניה | נואקשוט | שגרירות | 1999 | 2009 | ניתוק יחסים עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה |
 ניז'ר | ניאמי | שגרירות | 1961 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב |
 עומאן | מסקט | נציגות מסחרית | 1996[84] | 2000[85] | ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה |
 פרגוואי | אסונסיון | שגרירות | 2015[86] | 2018[87] | משבר דיפלומטי שנגרם בין המדינות עקב העברת שגרירות פרגוואי בישראל בחזרה לתל אביב. |
 צ'אד | פור לאמי | שגרירות | 1961 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב. כיום השגרירות המואמנת לצ'אד היא שגרירות ישראל בדקאר, סנגל |
 קובה | הוואנה | שגרירות | 1960 | 1973 | ניתוק יחסים עם ישראל ערב מלחמת יום כיפור |
 תוניסיה | תוניס | נציגות | 1996[84] | 2000[88] | ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה |
נסגרו מסיבות תקציביות
| נציגות | סוג | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה |
|---|---|---|---|---|
| ציריך | קונסוליה כללית |  שווייץ | 1949 | 1990[89] |
| קינגסטון | שגרירות |  ג'מייקה | 1975[90] | 1995~[91] |
| סובה | שגרירות | פיג'י | 1987 | 1995~[91] |
| טגוסיגלפה | שגרירות |  הונדורס | 1986 | 1995~[91] |
| מילאנו | קונסוליה כללית |  איטליה | 1967[92] | 1996[93] |
| מבבנה | שגרירות |  סווזילנד | 1968[94] | 1996 |
| לילונגווה | שגרירות |  מלאווי | 1964[95] | 1997 |
| לה פאס | שגרירות |  בוליביה | 1975 | 2003 |
| סן סלוודור | שגרירות |  אל סלוודור | 1974[96] | 2016[97] |
| אלכסנדריה | קונסוליה כללית |  מצרים | 1982[98] | 2002[99] |
| סידני | קונסוליה כללית |  אוסטרליה | 1949 | 2002[100] |
| ריו דה ז'ניירו | קונסוליה כללית | ברזיל | 1949 | 2002[100] |
| מרסיי | קונסוליה כללית |  צרפת | 1951 | 2015 |
| פילדלפיה | קונסוליה כללית | ארצות הברית | 1964[101] | 2015 |
הועברו לעיר אחרת
| נציגות | סוג | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה | הסיבה לסגירה |
|---|---|---|---|---|---|
| דאלאס | קונסוליה כללית | ארצות הברית | 1960 | 1962 | פתיחת קונסוליה כללית ביוסטון |
| קלן | קונסוליה כללית | גרמניה המערבית | 1955 | 1967 | העברת השירות הקונסולרי לשגרירות בבון |
נציגויות דיפלומטיות של ישראל שנסגרו
| נציגות | סוג | מואמנת ל- | שנת פתיחה | שנת סגירה | הסיבה לסגירה |
|---|---|---|---|---|---|
| קונקרי | שגרירות |  גינאה | 1959 | 1967[102] | ניתוק יחסים עם ישראל בעקבות פרוץ מלחמת ששת הימים |
| אמסטרדם | קונסוליה כללית |  הולנד | 1949 | 1970 | |
| קמפלה | שגרירות |  אוגנדה | 1962 | 1972 | ניתוק יחסים מצד אידי אמין |
| ברזוויל | שגרירות |  הרפובליקה של קונגו | 1960 | 1972 | ניתוק יחסים עם ישראל בשל קשרים עם הגוש המזרחי |
| לומה | שגרירות |  טוגו | 1962[103] | 1973 | ניתוק יחסים עם ישראל ערב מלחמת יום כיפור |
| לאגוס | שגרירות |  ניגריה | 1960 | 1973 | ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור |
| דאר א-סלאם | שגרירות |  טנזניה | 1961 | 1973 | |
| לוסקה | שגרירות | זמביה | 1964 | 1973 | |
| פריטאון | שגרירות |  סיירה לאון | 1961 | 1973 | |
| ליברוויל | שגרירות |  גבון | 1963 | 1973 | |
| מונרוביה | שגרירות |  ליבריה | 1957 | 1973 | |
| פנום פן | שגרירות |  קמבודיה | 1967[104] | 1975[105] | הצטננות היחסים עד לניתוקם על ידי הקמר רוז' |
| יוהנסבורג | קונסוליה כללית |  דרום אפריקה | 1949 | 1980 | |
| פורט או פרינס | שגרירות |  האיטי | 1973 | 1990 | |
| קולומבו | "מדור אינטרסים"[106] |  סרי לנקה | 1983 | 1990 | ניתוק יחסים |
| רבאט | משרד קישור |  מרוקו | 1994[84] | 2000[107] | ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה |
| קינשאסה | שגרירות | .svg)   זאיר / קונגו | 1982[108] | 2003 |
תקיפת נציגויות ישראליות
ערך מורחב – מתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות של ישראל
מספר נציגויות ישראליות ברחבי העולם היו יעד לפיגועי טרור ולמתקפות.
- הפיגוע בשגרירות ישראל באקוודור – פיגוע נגד שגרירות ישראל באקוודור ב-1982 שהרג שלושה בני אדם.
- הפיגוע בקונסוליה הישראלית בסידני – פיגוע נגד הקונסוליה הישראלית בסידני ב-1982.
- הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה – פיגוע מכונית תופת שבוצע על ידי החזבאללה ב-1992. נהרגו 29 איש, בהם 4 נציגים של ישראל.
- הפיגוע בשגרירות ישראל בלונדון – פיגוע מכונית תופת מחוץ לשגרירות ישראל בלונדון ב-1994.
