רועה בוקוביני

הרועה הבוקוביני הוא כלב הרים גדול מטיפוס מולוסואידי(אנ'). הגזע קשור קשר הדוק לגזעי שומרי עדרים נוספים באזור, כגון טורניאק (מקרואטיה ובוסניה הרצגובינה), שר-פלניניאק (מאזור הבלקן, רכס הרי שר-פלנינה), והקאראקאצ'אן הבולגרי (אנ').

זהו גזע טבעי שהתפתח במשך מאות שנים^[1] ללא מניפולציות מכוונות, כשהקריטריון לגידולו היה התאמתו לתפקידו. רק בשנת 1934 התחיל תהליך רשמי של אפיון והכרה בו על ידי מגדלים מאזור בוקובינה (מה שהקנה לו את שמו, אם כי הוא נפוץ לא רק בבוקובינה). עם זאת, מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן המשטר הקומוניסטי קטעו את תהליכי ההכרה בו על ידי הפדרציה הבינלאומית לכלבנות (FCI). התהליך התחיל מחדש רק בשנות ה-80, כאשר כמה מגדלים מרומניה נטלו על עצמם את המשימה. התקן הראשון נכתב ב-1982, ולאחר מכן הותאם לדרישות הפדרציה הבינלאומית לכלבנות בשנת 2002. הגזע התקבל באופן זמני בשנת 2009 ובאופן סופי ב-2019^[2].

זהו כלב גדול, בעל גוף שרירי ומאסיבי. גובהו של הזכר הוא 68-78 ס"מ. הנקבות קרובות בגובהן ומגיעות ל־64-72 ס"מ. הראש מסיבי עם אוזניים שמוטות, מעוגלות בצורת V.

צבע הפרווה העיקרי הוא לבן או לבן-בז' עם כתמים ברורים של שחור או שחור עם מעט אדום-חום, או אפור. הראש והחלק הקדמי של הרגליים מכוסים בשיער קצר. על הגוף, הפרווה התחתונה צפופה וגמישה, בצבע בהיר. השיער מחוספס, ישר, שופע, ארוך (6-9 ס"מ) ויוצר רעמה. הזנב עבות^[3].

למרות גודלו ומשקלו זהו כלב נמרץ, בעל סיבולת גבוהה, הליכה הרמונית, גמישה ומתואמת. הצעד המועדף עליו הוא הטרוט, והגאלופ מתמשך ומאוזן. הנביחה עמוקה ועוצמתית.

ככלב המגן על עדרים מפני טורפים גדולים, הרועה הבוקוביני מפטרל במהלך הלילה סביב הנכס או העדר ללא הנחיית בעליו. הרועה הבוקוביני מתואר בתקן FCI ככלב מאוזן, רגוע, אמיץ, חשדן לגבי זרים, ואוהב ילדים, אך על מנת להשיג תכונות אופי אלה הוא זקוק לפעילות פיזית מרובה ולבעלים אסרטיבי שיציב לו גבולות.