רומא (סרט)

עלילת הסרט מתרחשת במקסיקו, בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20. גיבורת הסרט היא קליאו, משרתת ומטפלת בשכונת רומא האמידה שבמקסיקו סיטי. בני הבית הם האב אנטוניו, רופא במקצועו, האם סופיה, מורה לכימיה, ארבעת ילדיהם (שלושה בנים ובת), הסבתא תרזה ואדלה, משרתת נוספת.

קליאו צופה כיצד התא המשפחתי מתפרק כשאנטוניו עוזב את הבית בעוד האם מנסה להסתיר זאת מילדיה. היא מפתחת מערכת יחסים עם פרמין, צעיר המתמחה באמנויות לחימה ונכנסת ממנו להריון. פרמין נוטש אותה וקליאו יוצאת לחפש אותו בשכונות העוני של מקסיקו סיטי, שם היא מגלה שהוא מתאמן עם קבוצה גדולה של צעירים בחסות הצבא. פרמין מתכחש לאבהותו ומאיים עליה באלימות. כשהיא יוצאת עם תרזה לרכוש עריסה לתינוק שבדרך, הן נקלעות להפגנת סטודנטים גדולה, שמסתיימת בטבח הסטודנטים (טבח קורפוס כריסטי (אנ')), במהלך המהומות עדה קליאו לרציחתו של מפגין שנמלט לחנות הרהיטים, על ידי פרמין וחבריו. הטראומה מביאה לזירוז הליכי הלידה אך ההגעה לבית החולים מתעכבת בשל המצב. בבית החולים מובהלת קליאו לחדר הניתוח שם היא יולדת תינוקת ללא רוח חיים.

סופיה לוקחת את קליאו והילדים לטיול בטוקספאן, בזמן שאב המשפחה מגיע לבית לאסוף את חפציו. הילדים רוחצים בים בשעה שקליאו נשארת להשגיח עליהם, אף שאינה יודעת לשחות. שניים מהם נסחפים בזרם ועומדים לטבוע, אך קליאו נכנסת למים ומצילה אותם. כשהמשפחה מתאחדת בחוף (בסצנה שמתועדת בכרזת הסרט) קליאו מתייפחת ומגלה להם שכלל לא רצתה בתינוקת. בשובם הביתה הם בוחנים את הבית ממנו לקח האב דברים, בעיקר מדפי ספרים, ולסדר החדש שנעשה בין החדרים, וקליאו חוזרת למלאכת הבית.

• יאליצה אפאריסיו - קליאו
• מרינה דה טאווירה - סופיה
• פרננדו גרדיאגה - אנטוניו
• חורחה אנטוניו גררו - פרמין
• ננסי גרסיה - אדלה

התסריט לסרט נכתב על ידי קוארון על בסיס הביוגרפיה שלו כילד בשכונת רומא. גיבורת הסרט קליאו היא בת דמותה של ליבו רודריגס ילידת אואחאקה ששירתה את בני משפחתו.^[1] לכוכבת הסרט לוהקה יאליצה אפאריסיו, מורה בת 24, אף היא מאואחאקה, שחקנית לא מקצועית בתפקידה הראשון.^[1][2]

קוארון קיווה שהצלם עמנואל לובצקי עמו שיתף פעולה במרבית סרטיו הקודמים, יצלם גם סרט זה, אך הוא פרש בשלב הקדם-הפקה. קוארון לקח על עצמו את מלאכת הצילום שנעשתה בשחור-לבן וכוללת שוטים ארוכים מאוד. שפת הסרט היא ספרדית, בשיחות בין בני המשפחה, ומיסטק, שפה מקסיקנית-ילידית בשיחות בין קליאו לאדלה וחבריה. הסרט כולל סצנות המתקשרות עם סרטיו הקודמים ומלמדות על מקורות ההשראה של קוארון לסרטיו כיוצר קולנוע, דיכוי מהומות הסטודנטים שמזכיר את סצנת המהומות ב"הילדים של מחר", סיפורן של המטפלות שאוזכר ב"ואת אמא שלך גם" והאסטרונאוטים המרחפים בחלל בסצנה מתוך הסרט "אבודים" (אנ') שמזכירה את הסצנות ב"כוח משיכה".^[3][4]

הזכויות להפצת הסרט נרכשו על ידי נטפליקס שבנובמבר 2018 הפיצה אותו באולמות הקולנוע ושלושה שבועות לאחר מכן בשירות הסטרימינג שלה.

הסרט זכה לתשבחות המבקרים (98% ביקורות טובות וציון ממוצע של 9.5 מקרב מבקרי הקולנוע הבכירים על פי אתר Rotten Tomatoes), ששיבחו את הצילום והבימוי של קוארון, בפרט את הסצנות שצולמו בשוט רציף, בהן סצנת טביעת הילדים בים והלידה השקטה שעוברת קליאו. הסרט זכה לציון של 96 מתוך 100 באתר Metacritic.

פרס אוסקר

הסרט היה מועמד לעשרה פרסים וזכה בשלושה.

זכיות:

• פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר
• פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר
• פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר

מועמדויות:

• פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
• פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר - יאליצה אפאריסיו
• פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר - מרינה דה טאווירה
• פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר
• פרס אוסקר לעריכת הקול הטובה ביותר
• פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר
• פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

פרס גלובוס הזהב

• זכייה בפרס לבמאי הטוב ביותר
• זכייה בסרט הזר הטוב ביותר
• מועמד לתסריט הטוב ביותר

פרס באפט"א לקולנוע

הסרט היה מועמד לשבעה פרסים וזכה בארבעה:

• פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר
• פרס באפט"א לבמאי הטוב ביותר
• פרס באפט"א לצילום הטוב ביותר
• פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר שאינו דובר אנגלית

פרס סטלייט

היה מועמד לשמונה פרסים וזכה בארבעה

• פרס הבמאי הטוב ביותר
• התסריט המקורי
• הסרט הזר הטוב ביותר
• העריכה הטובה ביותר

פרסי מבקרי הקולנוע

היה מועמד לשמונה פרסים וזכה בארבעה:

• פרס הסרט הטוב ביותר
• הסרט הזר הטוב ביותר
• הבמאי הטוב ביותר
• הצלם הטוב ביותר

פרסים נוספים

• סרט השנה מטעם מבקרי הקולנוע של ניו יורק, לוס אנג'לס, פילדלפיה, סן פרנסיסקו, וושינגטון, שיקגו, בוסטון, לאס וגאס, סיאטל, אטלנטה ולונדון.
• פרס מיוחד מטעם מכון הסרטים האמריקאי.^[5]
• פרס גילדת הבמאים לבמאי הטוב ביותר
• פרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה
• פרס אינדפנדנט ספיריט לסרט הזר הטוב ביותר
• פרס הקולנוע הבריטי העצמאי לסרט הזר הטוב ביותר
• פרס גויה לסרט הזר דובר הספרדית הטוב ביותר.
• סרט השנה של פורום מבקרי הקולנוע בישראל.^[6]

מדיה וקבצים בנושא רומא בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של רומא

• רומא, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• "רומא", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "רומא", באתר נטפליקס
• "רומא", באתר AllMovie (באנגלית)
• "רומא", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "רומא", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "רומא", באתר Metacritic (באנגלית)
• "רומא", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• The Politics of 'Roma': A Journey Through Mexico City's Turbulent Past and America's Divided Present, הוליווד ריפורטר, 16 בינואר 2019

ביקורות

• יאיר רוה, רומא, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ"
• אורי קליין, "רומא": אחד הסרטים הטובים ביותר של המאה ה–21, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2018
• אבנר שביט‏, אימפריה של קולנוע: "רומא" הוא סרט עצום שיגרום לכם להתאהב מחדש במסך הגדול, באתר וואלה‏, 12 בדצמבר 2018
• שמוליק דובדבני, ביקורת סרט - "רומא": וואו, זו היצירה הגדולה של השנה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2018
• אור סיגולי, ‏ביקורת קולנוע: "רומא" עומד בציפיות המאוד גבוהות ממנו, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2018
• מאיר שניצר, ‏סאגה משפחתית, לידה, ומקסיקו: "רומא" הוא הבולט בסרטי 2018, באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2018
• עופרה עופר אורן, האם כל הנשים לבד באותו אופן?, בבלוג "סופרת ספרים", 1 בינואר 2019
• אורון שמיר, דעה | "רומא" הוא סרט טוב, אבל קצת נסחפתם, באתר הארץ, 7 בינואר 2019