רומאנה
רומאנה (בערבית: رمانة; מילולית: "רימון") הוא כפר ערבי בבקעת בית נטופה, השייך למועצה אזורית אל-בטוף.
![]() | |
שם בערבית | رمانة |
מדינה | ![]() |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | אל-בטוף |
גובה ממוצע[1] | 166 מטר |
סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 1,276 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.1% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] | 2 מתוך 10 |
היישוב הוקם ככל הנראה בתקופת הברונזה והמקום היה מיושב מתקופה זו לסירוגין.
היסטוריה
אשתורי הפרחי זיהה כאן בספרו כפתור ופרח את העיר המקראית "רימון" שבנחלת שבט זבולון[3]. הרב יהוסף שוורץ מזהה את המקום עם עיר הלוויים "דמנה" שבנחלת זבולון[4], הנקראת בדברי הימים "רמונו"[5][6].
הרב שאול הורנשטיין זיהה במקום את העיר המקראית גת רימון, הנזכרת כעיר לויים בנחלת שבט מנשה[7][8].
ישנם המזהים כאן את רימון של "בקעת רימון", ו"בקעת בית רמון" המוזכרת בתקופת המשנה והתלמוד כמקום הקשור למרידה ברומאים[9] וכמקום התכנסותם הראשון של חכמי המשנה לאחר החורבן בעקבות מרד בר כוכבא[10]. נימוקם הוא שלאחר מרד בר כוכבא עבר היישוב היהודי לגליל ושפעילותם של האחים פפוס ולוליאנוס במרידה ברומאים היה בגליל[11]. אחרים שוללים זיהוי זה[12].
במסגרת הכנת מפת הקרן לחקר ארץ ישראל דווח שבכפר היו 70 נפשות. ויקטור גרן תיאר את הכפר כמכיל מספר מועט של בתים המחוברים זה לזה בכדי ליצור חומת מגן חיצונית. בנוסף, הוא תיאר את הכפר כמוגן על ידי צמחי צבר מצוי. הוא מתאר שראה במקום אבני גזית, בורות מים ומערות קבורים חצובים בסלע המהווים שרידים ליישוב עתיק[13].
במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכפר 37 תושבים. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו ברומאנה 36 בתים מיושבים ב-197 נפשות, כולם מוסלמים, חוץ משתי נשים נוצריות[14]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צוין מספר תושבי רומאנה כ-590 ושטחו נרשם כ-1493 דונם, מתוכם 8 דונם של אדמה ציבורית[15].
בשנת 1964 הוחל בפריצת כביש 785 כדי לחבר את הכפר, יחד עם עוזייר ובועיינה אל כביש 65[16]. בשנת 1976 נחנך כביש שחיבר את עוזייר ורומאנה לכביש טבריה-נצרת ליד משהד. תושבי הכפר השתתפו בסלילת הכביש בתשלום ובעבודה[17].
בקרבת הכפר נמצא חורבת רומא. הכפר נתן את שמו ליישוב הסמוך בית רימון.
- מבט על רומאנה ממערב