רוטו

המושג רוטו שימש בפרו מאז ימי הכיבוש הספרדי, כאשר כוחותיו המאוכזבים של דייגו דה אלמגרו חזרו לקוסקו (אחרי משלחת חיפוש זהב כושלת בצ'ילה) עם בגדיהם הקרועים, בגלל המסע הרגלי הקשה שנאלצו לעשות דרך מדבר אטקמה.^[2] בימיה הראשונים של סנטיאגו תושביה היו לבושים באופן גרוע כתוצאה ממחסור במזון ואספקה. כמה ספרדים אפילו הגיעו למצב שבו היו צריכים להתלבש עם עור של כלבים, חתולים, אריות ים ושועלים.^[3]

מונח זה נעשה שימוש רב יותר לאחר המערכות הצ'יליאניות נגד הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית בשנת 1839 (מלחמת הקונפדרציה) - הכוחות הצ'יליאניים הביסו את הקונפדרציה בקרב יונגאי ב־20 בינואר 1839.^[3]בצ'ילה חולקו מחוות למנצחים של יונגאי, ובמחווה של הכרה הוכרז 20 בינואר כ-Día del Roto Chileno (בספרדית; יום הרוטו הצ'יליאני)^[4] - ומלחמת האוקיינוס השקט (1879– 1884).

דמותו של רוטו הצ'יליאני מונצחת על ידי ארגונים מגוונים מאוד כגון צבא צ'ילה, פעילים אולטרא-לאומניים, המפלגה הקומוניסטית וארגונים מקומיים של אזרחים מן השורה. לצבא יש הערכה מיוחדת לדמות שנחשבה לגיבור הראשי - גיבור קולקטיבי ואנונימי - של כמה מהקרבות החשובים ביותר במלחמה נגד בוליביה ופרו. בהקשר זה, דף האינטרנט של צבא צ'ילה קובע:^[5]

הפטריוטיות, האומץ והגבורה התגלו ברוטו הצ'יליאני, המייצג את האדם הרגיל שעזב את כל המאבק למען מדינתו. זה היה שלחם ביונגאי ואפיין את עצמו בעוז ובנחישותו.^[6]

• סמל צ'ילה
• דגל צ'ילה