רוברט זמקיס

במאי אמריקאי

רוברט לי זמקיס (באנגלית: Robert Lee Zemeckis; נולד ב-14 במאי 1952) הוא במאי קולנוע, תסריטאי, ומפיק קולנוע אמריקאי. ידוע בזכות סרטיו; "פורסט גאמפ" (עליו זכה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר), "מי הפליל את רוג'ר ראביט" ו"בחזרה לעתיד".

רוברט זמקיס
Robert Zemeckis
רוברט זמקיס בפסטיבל טוקיו 2015
רוברט זמקיס בפסטיבל טוקיו 2015
לידה14 במאי 1952 (בן 72)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידהRobert Lee Zemeckis עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילותמ-1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
יצירות בולטותפורסט גאמפ
בחזרה לעתיד
מי הפליל את רוג'ר ראביט
בן או בת זוגLeslie Zemeckis (2001–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאיםAlexander Zemeckis עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

זמקיס נולד בשיקגו שבארצות הברית, למשפחה נוצרית-קתולית ממוצא ליטאי ואיטלקי. הוא למד בבית ספר לקולנוע במסגרת אוניברסיטת דרום קליפורניה. ההזדמנות הראשונה שלו לביים סרט קולנוע ניתנה לו בשנת 1978 על ידי סטיבן ספילברג, שהפיק את סרטו הראשון, "רוצה לאחוז בידך", שעלילתו עסקה בביטלמניה. ב-1984 ביים את סרטו המפורסם הראשון, "בעקבות האוצר הרומנטי", קומדיית הרפתקאות בכיכובו של מייקל דאגלס. בעבודתו על סרט זה עבד זמקיס לראשונה עם המלחין אלן סילבסטרי, שהפך מאז למלחין הקבוע שלו. שנה אחר כך ביים את אחד מעשרת הסרטים המצליחים ביותר של שנות השמונים - "בחזרה לעתיד"[1]. תקציב הסרט היה 19 מיליון דולר[2], סכום אשר כוסה בקלות עם הכנסות של יותר מ-380 מיליון דולר ברחבי העולם[3]. הצלחת הסרט הביאה להסרטתם של עוד שני סרטי המשך, "בחזרה לעתיד 2" (1989) ו"בחזרה לעתיד 3" (1990), אשר בוימו גם הם על ידי זמקיס. על "בחזרה לעתיד" קיבל זמקיס מועמדות לפרס האוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

בשנת 1988 ביים זמקיס להיט קופתי נוסף, "מי הפליל את רוג'ר ראביט" של חברת וולט דיסני. עם תקציב של יותר מ-70 מיליון דולר[4], הסרט היה לאחד הסרטים היקרים שנעשו עד אז. הסרט שילב בין דמויות חיות למצוירות (בדומה ל"מרי פופינס"), והיה הפעם היחידה בתולדות הקולנוע בה הופיעו דמויות לוני טונס ודיסני על מסך אחד. הסרט הכניס כ-330 מיליון דולר ברחבי העולם[5]. בנוסף להצלחה הקופתית המרשימה, הסרט נהנה מאהדת המבקרים, והוא זכה בשלושה פרסי אוסקר. על הסרט היה זמקיס מועמד בקטגוריית הבימוי של פרסי איגוד הבמאים האמריקני.

לאחר שני סרטי ההמשך של "בחזרה לעתיד", ביים זמקיס בשנת 1992 את הקומדיה השחורה "המוות נאה לה" בכיכובן של מריל סטריפ וגולדי הון. הסרט התקבל בביקורות מעורבות, אך זכה גם הוא להצלחה מסחרית, עם הכנסות של כ-149 מיליון דולר בעולם[6].

שנתיים לאחר מכן ביים את סרטו המצליח ביותר - "פורסט גאמפ" בכיכובו של טום הנקס. הסרט, שהציג את מסלול חייו הבלתי שגרתי של אדם מוגבל שכלית, שחלף בנקודות זמן משמעותיות בהיסטוריה של ארצות הברית היה לקונצנזוס, כמעט חסר תקדים, אצל מבקרי הקולנוע ואצל קהל הצופים. הסרט קיבל 13 מועמדויות לפרס האוסקר, ומתוכם זכה בשש קטגוריות, ביניהן לסרט ולבמאי הטובים ביותר. הכנסות הסרט בארצות הברית הגיעו לכ-330 מיליוני דולרים רק בתחומי ארצות הברית וסך הכול הכנסות של כ-677 מיליון דולרים[7].

לאחר הפסקה של שלוש שנים, חזר זמקיס בשנת 1997 עם דרמת המדע בדיוני "קונטקט" בכיכובם של ג'ודי פוסטר ומתיו מקונוהיי. תקציב הסרט עמד על כ-90 מיליון דולרים[8], והכנסותיו הצליחו לכסות בקושי את ההוצאות הגבוהות[9]. בשנת 2000 ביים זמקיס שני סרטים, "האמת שמתחת לפני השטח", בכיכובם של האריסון פורד ומישל פייפר, ו"להתחיל מחדש", בו חזר זמקיס לעבוד עם טום הנקס. שני הסרטים זכו אף הם להצלחה.

בשנת 2004 ביים זמקיס את סרט האנימציה "רכבת לקוטב", בו שיתף פעולה פעם נוספת עם טום הנקס, אשר דובב קולות רבים בסרט. תקציב הסרט עמד על כ-150 מיליון דולר[10], אך הכנסותיו היו כמעט כפולות[11].

בנובמבר 2007 ייצא לאקרנים סרטו המבוסס על פואמה אנגלית עתיקה - "ביאוולף" – ונושא אותו שם. סרט זה עשוי כולו בגרפיקת תלת־ממד, ומככבים בו ריי וינסטון, אנתוני הופקינס, ג'ון מלקוביץ' ואנג'לינה ג'ולי והוא גם הסרט התלת-ממד הראשון שנוצר עבור מבוגרים ולא עבור ילדים. ב-2009 הוא ביים את סרט האנימציה "רוחות חג המולד" שמבוסס על ספר בשם זה, בדיבוב של ג'ים קארי. הסרט לא זכה לביקורות טובות אך הצליח בקופות. זמקיס הודיע שהוא מעוניין לעשות סרט המשך ל"מי הפליל את רוג'ר ראביט" והודיע שהוא ישמור על המסורת האנימציה מהסרט הקודם. כבר היה תכנון לעשות סרט המשך עוד בתקופת שנות התשעים אבל הפרויקט נדחה למשך זמן רב. זמקיס כבר בתכנון לעשות חידוש לסרט האנימציה משנות השישים "צוללת צהובה" של להקת הביטלס.

במאי 2017 דווח כי אולפני האחים וורנר ו-DC Films פנו אל זמקיס במטרה ליצור עיבוד הוליוודי לסרט האנימציה "Justice League: The Flashpoint Paradox" המבוסס על הקומיקס, אשר יתכתב ביחד עם היקום הקולנועי של DC. זמקיס טרם אושר לפרויקט באופן רשמי, אולם גורמים מדווחים כי הוא הבחירה הראשונה של האולפנים המצוינים לעיל[12].

בינואר 2020 הוכרז שזמקיס יביים את הסרט "פינוקיו", אשר משמש כעיבוד לייב אקשן לסרט בעל אותו שם משנת 1940.

מסרטיו

פרסים ומועמדויות

פרסשנהקטגוריהמועמדותתוצאה
פרס אוסקר1985התסריט המקורי הטוב ביותרבחזרה לעתיד (עם בוב גייל)מועמדות
1994הבימוי הטוב ביותרפורסט גאמפזכייה
פרס גילדת הבמאים של אמריקה1989הבימוי הטוב ביותר - סרט עלילתימי הפליל את רוג'ר רביטמועמדות
1994פורסט גאמפזכייה
פרס גלובוס הזהב1985התסריט הטוב ביותרבחזרה לעתיד (עם בוב גייל)מועמדות
1994הבימוי הטוב ביותרפורסט גאמפזכייה
פרס באפט"א לקולנוע1985התסריט המקורי הטוב ביותרבחזרה לעתיד (עם בוב גייל)מועמדות
1994הבמאי הטוב ביותרפורסט גאמפמועמדות
פרס גילדת הכותבים של אמריקה1985התסריט המקורי הטוב ביותרבחזרה לעתיד (עם בוב גייל)מועמדות
פרסי האמי לבידור בשעות היום1997השעשועון הטוב ביותרSecrets of the Cryptkeeper's Haunted Houseמועמדות
איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס1988פרס הישג מיוחדמי הפליל את רוג'ר רביטזכייה
פרס סזאר1988הסרט הזר הטוב ביותרמועמדות
פרס פטל הזהב2023הבמאי הגרוע ביותרפינוקיומועמדות
התסריט הגרוע ביותרפינוקיו (עם כריס וייץ)מועמדות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט זמקיס בוויקישיתוף

הערות שוליים


הקודם:
1993 - סטיבן ספילברג ("רשימת שינדלר")
זוכה פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר
לשנת 1994 - רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ")
הבא:
1995 - מל גיבסון ("לב אמיץ")
הקודם:
1993: סטיבן ספילברג (רשימת שינדלר)
פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע
1994: רוברט זמקיס (פורסט גאמפ)
הבא:
1995: רון הווארד (אפולו 13)