רוברט הובר
רוברט הובר (בגרמנית: Robert Huber; נולד ב-20 בפברואר 1937) הוא ביוכימאי גרמני, שזכה ב-1988 בפרס נובל לכימיה יחד עם יוהאן דייזנהופר והארטמוט מישל על גילוי המבנה המרחבי של קומפלקס החלבונים החיוני לתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בחיידקים.[1]
 | |
| לידה | 20 בפברואר 1937 (בן 87) מינכן, גרמניה  |
|---|---|
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| מקום לימודים | האוניברסיטה הטכנית של מינכן |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט | יוהאן דייזנהופר, Saulius Gražulis, Nediljko Budisa |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
רוברט הובר נולד בעיר מינכן. אביו סבסטיאן, היה קופאי בבנק, ואמו הלן הייתה עקרת בית שגידלה את ילדיה - רוברט ואחותו הקטנה.
רוברט נכנס בשנת 1947 ל-humanistische karls, גימנסיה במינכן, כדי ללמוד לטינית ויוונית. הוא עזב הגימנסיה בשנת 1956,[2] והתחיל ללמוד כימיה באוניברסיטת מינכן הטכנית (Munich Technical University), שם השלים דוקטורט, ואחר כך, בשנת 1976, קיבל את התואר פרופסור. בשנת 1972, הובר הצטרף לצוות מכון מקס פלנק לביוכימיה (max plank institute for biochemistry) והפך למנהל בו.[3] הובר זכה בשנת 1988 בפרס נובל לכימיה יחד עם יוהאן דיזנהופר והארטמוט מישל על גילוי המבנה השלם של החלבון המורכב, שממלא תפקיד מרכזי בתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בחיידקים.[1]
הובר התחתן עם כריסטה אסיג בשנת 1960. נולדו להם ארבעה ילדים (שני בנים ושתי בנות). שלושה מילדיו לומדים כלכלה, ובת נוספת לומדת ביולוגיה.[2]
מחקרו
הובר הוא מומחה עולמי בשימוש בקרינת x לצורך גילוי המבנה האטומי למולקולות מורכבות כמו חלבונים. בשנים 1982–1985 הובר עבד עם דיזנהופר ומישל על גילוי המבנה האטומי השלם של החלבון המרכזי בתהליך הפוטוסינתזה שמתרחשת בחיידקים (חלבון המורכב מלמעלה מ-10,000 אטומים). בשנת 1985, השלושה הצליחו לגלות את המבנה השלם של חלבון זה, ועל גילוי זה זכו בפרס נובל לכימיה בשנת 1988.[1] המחקר שערכו עזר רבות בהבנת המנגנונים הפעילים בתהליך הפוטוסינתזה, וחשף דמיון בין תהליכי הפוטוסינתזה שמתרחשים בחיידקים לבין תהליכי הפוטוסינתזה שמתרחשים בצמחים.[4]
קישורים חיצוניים
- רוברט הובר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- רוברט הובר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)