רב שרירא גאון

משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב חנניה וסבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן לאמורא רבה בר אבוה, תלמידו של רב.

תקופת חייו של הרב רב שרירא גאון על ציר הזמן

אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח (998) כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו^[3].

יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים.

ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.

בנימין מטודלה (1170 לערך, כ-160 שנה לאחר פטירת הגאון), מציין את קברו של רב שרירא לצד בנו רב האי גאון ורב סעדיה גאון בסורה שבבבל, וכלשונו: "מתא מחסיא שנחרבה, ושם קבר רב שרירא, ורב האי בנו, ורב סעדיה אל-פיומי".

ערך מורחב – אגרת רב שרירא גאון

איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, מחכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

איגרת זו מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן. האיגרת סוקרת את סדרי הזמנים ודרך העריכה של המשנה, הברייתות והתלמוד, וכן סוקרת את תקופת הגאונים. האיגרת מסדרת את לוח הזמנים בו פעלו התנאים, האמוראים, הסבוראים ודורות הגאונים עד זמנו של רב שרירא.

בנוסף לאיגרת הראשונה כתב איגרת נוספת ששלח לרב נסים בן יעקב, ובה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד ושמות של חלק מהאמוראים.

לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח (הודו), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי אגדה, אמונה וקבלה. רב שרירא השתדל לענות לכל שואל, ואיגרות רבות נשלחו בשמו. באיגרותיו, מלבד התשובות ההלכתיות, שזר רב שרירא פירושים לפסוקים ולסוגיות תלמודיות.

חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ואף כי הפירושים עצמם אבדו, הרי יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק).

בנו של רבי שרירא גאון היה רב האי גאון, שחיבר עמו תשובות הלכתיות רבות.

• אגרת רב שרירא גאון
• גאונים
• ישיבת פומבדיתא
• רב האי גאון

• הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, רב שרירא גאון, יפו, תרע"ז, באתר היברובוקס
• יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות האמוראים, ירושלים ותל אביב תשכ"ג, עמ' 610–615.
• יוסף א' דוד,"'כדמפרש בספרו של אדם הראשון' - תולדות ההלכה והתפיסה המיתית של ההיסטוריה אצל אחרוני גאוני פומבדיתא", תרביץ עד, ב', (תשס"ו).

• רב שרירא גאון באנציקלופדיה יהודית דעת
• רשימת פרסומים על רב שרירא גאון באתר הספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על רב שרירא גאון באתר רמב"י
• הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, רב שרירא, באתר דעת

חיבוריו

• איגרת רב שרירא גאון, באתר "דעת" (סדר החכמים וקורות העתים, אוקספורד תרח"מ 1888)
• מהדורת דוב בער גאלדבערג, אגרת רב שרירא גאון, מאיינץ (מיינץ), תרל"ג / 1873, באתר היברובוקס
• מהדורה מדעית על ידי הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, אגרת רב שרירא גאון, חיפה, תרפ"א / 1921, באתר היברובוקס
• אגרת רב שרירא גאון - מהדורה חדשה, קריית אתא, תשס"ט.
• כתב יד, אגרת רב שרירא גאון, ברלין, מאה 11, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• פירוש על מסכת שבת, הוהדר על ידי דן גרינברג, בגנזי קדם, כרך ט, עמ' 95 ואילך.
• שרירא (906-1006), גאון, דף שער בספרייה הלאומית