קתדרלת זוורטנוץ

קתדרלת זוורטנוץ
Զվարթնոց տաճար
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 2, 3
חלק מתוך	הקתדרלה והכנסיות באצ'מיאדזין והאתר הארכאולוגי בזוורטנוץ
היסטוריה
נבנה	המאה ה־7
אתר ארכאולוגי
מצב	הריסות
אתר אינטרנט	https://whc.unesco.org/en/list/1011/documents/
מיקום
מדינה	ארמניה
קואורדינטות	40°09′35″N 44°20′12″E / 40.1597°N 44.3366°E
	תרשים קתדרלת זוורטנוץ;

קתדרלת זוורטנוץ (ארמנית Զվարթնոց տաճար - "קתדרלת המלאכים השמימיים") היא אתר ארכאולוגי בארמניה השוכן כ-16 ק"מ מערבית לירוואן, בין העיר ואראשאפאט ונמל התעופה הבינלאומי זוורטנוץ. הקתדרלה המונומנטלית הוקמה במאה ה-7 וחרבה במאה ה-10. בשנת 2000, הוכרז האתר, יחד עם הקתדרלה והכנסיות באצ'מיאדזין, כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה

האתר נבנה בין השנים 643 ו-662 בזמן שארמניה התאוששה מפלישת הערבים הראשונה. הקתדרלה המיוחסת לקתוליקוס נרסס השלישי, הוקמה כקתדרלה הראשית במדינה ונועדה להאפיל בהדרה על הקתדרלה באצ'מיאדזין. היא הוקדשה לגרגוריוס המאיר^[1], מייסד הכנסייה הארמנית והקתוליקוס הראשון שלה, ולפי אחת המסורות בה נשמרו שרידיו. לפי עדותו של ההיסטוריון הארמני מובסס קלאנקטוואצי, נכח הקיסר קונסטנס השני בטקס ההקדשה בשנת 652, והוא אף התכוון לבנות מבנה דומה בקונסטנטינופוליס^[2]. לאחר כיבוש הבירה, דווין, העביר נרסס השלישי את מושב הקתוליקוס מדווין לזוורטנוץ לזמן קצר. הקתדרלה חרבה ככל הנראה ברעידת אדמה בשנת 930, נותרה בהריסותיה ונשכחה, עד שנתגלתה מחדש בתחילת המאה ה-20 ונחקרה בין השנים 1900 ו-1907. אפשרות אחרת היא שהחורבן אירע כתוצאה מתקיפת ערבית. החפירות נערכו בהנהגת הורדאפט חאצ'יק דאדייאן, ובין היתר התגלו ארמון הקתוליקוס ויקב. עוד התגלה כי הקתדרלה נצבה מעל שרידי מבנה אוררטי מתקופה המלך רוסא השני (680-639 לפנה"ס).

השרידים

פנים הקתדרלה היה בנוי בצורת צלב יווני שארבע זרועותיו מעוצבות בצורת ארבעה אפסיסים. במבנה היו שלוש קומות שכל אחת מהן הייתה קטנה מזו שמתחתיה. הקומה הראשונה הוקפה בקירות חיצוניים בצורת פאון בן 32 צלעות, ולכן נראתה כעגולה מרחוק. הקומה השנייה הייתה למעשה המשכו של הצלב היווני מקומת הבסיס, אך ללא המבנה המעגלי ההיקפי, ואילו הקומה השלישית הייתה פאון בן 16 צלעות ונראתה גם היא כעגולה. כיפת המבנה בצורת חרוט נישאה לגובה של 45 מטר. בשלוש הקומות היו קבועים חלונות כמספר צלעותיו של הבניין. קירות הקתדרלה כוסו בפרסקות, פסיפסים ובתבליטים המתארים מוטיבים מעולם הצומח. במרכזו של המבנה שכנה בריכת טבילה.

בצידה הדרום-מערבי של הקתדרלה הוקם ארמונו של הקתוליקוס, שהיה עשוי משני חלקים שביניהם חצץ מסדרון. בחלק המערבי היו שני אולמות ומספר חדרים. האולם הגדול בו נערכו כינוסים וקבלות פנים, חולק על ידי שישה עמודים לשלוש ספינות; ואילו האולם השני, מעט קטן יותר, שימש כחדר אוכל ואולי אף כחדר כס. חלקו המזרחי של ארמון הקתוליקוס כלל חדרי מגורים ושירות, בית מרחץ וחדרי אחסון. מדרום לארמון שכנה כנסייה נוספת מהמאה ה-5 או ה-6. עוד שכנו במקום גת ומיכלי אבן ליין. מהקתדרלה שרדו מספר קשתות וכמה עמודים מעוטרים, הניצבים בלב החורבות. דגם של הקתדרלה שאמינותו מוטלת בספק מוצג במוזיאון ההיסטוריה הארמנית בירוואן והוא מופיע על שטר של 100 דראם ארמני.