קרל שטפק

הוא היה בנו של "ג'נטלמן בעל אמצעים עצמאיים" שהתעניין באמנות. עוד כשהיה בגימנסיה לקח שיעורים באקדמיה הפרוסית לאמנויות. בשנת 1837 הוא נכנס לכיתת אמן של צייר הסוסים פרנץ קרוגר ומאוחר יותר עבד בסטודיו של קרל יוזף בגס. הוא נסע לפריז בשנת 1839, שם בילה חודשיים בלימודים אצל פול דלארוש והושפע מעבודתו של הוראס ורנה. בין השנים 1840 עד 1842 התגורר באיטליה.^[2]

כשחזר התמסר בעיקר לציורי ציידים ובעלי חיים. עם הזמן הוא התרכז יותר בסוסים: במנוחה, באימון, בעסקי ספורט וכו'.

בשנת 1864 המדינה הפרוסית רכשה את תמונה של סוסים עבור הגלריה הלאומית בברלין.

עם זאת הוא המשיך לצייר דיוקנאות בכל הגדלים וכן ציורים היסטוריים, ליטוגרפיות, תחריטים ואפילו כמה פסלי חיות ברונזה קטנות. תלמידו, מקס ליברמן, נזכר כיצד שטפק ייצר דיוקנאות של סוסים ורוכבים, אותם מכר שהלקוחות לקחו אותם הביתה כשהם עדיין רטובים.

מראשית שנות ה-50 של המאה ה-19 הוא התמסר יותר להוראה. בשנת 1859 הוא הפך לפרופסור באקדמיה הפרוסית, ובשנת 1880 מונה למנהל האוניברסיטה הקונסטיאקברג.

בין עבודותיו הידועות ביותר שאינן של בעלי חיים נמנים "הוצאתו להורג של רוברט בלום" בבריגיטנאו ומחזור של סצנות מההיסטוריה הפרוסית עבור גימנסיה בקוניגסברג.

הוא נפטר בפתאומיות, משבץ מוחי, ונקבר בבית הקברות הצרפתי בברלין.

מדליון הדיוקן של מצבתו נוצר על ידי הפסל פרידריך ריש, פרופסור מהאקדמיה לאמנות קניגסברג.

מדיה וקבצים בנושא קרל שטפק בוויקישיתוף

• קרל שטפק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)