קטמרן

הקטמרן הומצאה על ידי הפאראבאס, קהילת דייגים בדרום הודו במאה החמישית. מקור השם הוא מהשפה הטמילית, המדוברת בדרום הודו. המילה מורכבת משני חלקים:

1. קאטה - לקשור
2. מאראם - עץ.

הקטמרן היא סירה או ספינה שבה השתמשו השבטים שחיים באיים כספינות בים הפתוח והסער בגלל יציבותה.

לקטמרן ספורטיבית מספר חלקים עיקריים:

• שני גופי ציפה הנקראים בידונים.
• שלדה המחברת בין שני הבידונים.
• טרמפולינה - רשת המגשרת בין שני הבידונים ומאפשרת לאנשי הצוות לעבור בין הצדדים.
• שני מפרשים:
  • חלוץ - מפרש קטן הפרוש בקדמת הקטמרן ומאפשר לקטמרן לבצע תמרונים ביתר קלות.
  • ראשי - מפרש גדול הפרוש במרכז הקטמרן. מפרש זה מהווה למעשה את לוכד הרוח העיקרי והוא אשר מניע את הקטמרן.

בדרך כלל קטמרן ספורטיבית מושטת באמצעות שני אנשי צוות:

• משיט - אחראי על ניווט הסירה, שולט בהיגוי הקטמרן ובמפרש הראשי.
• איש צוות - אחראי על איזון הסירה, שולט במפרש החלוץ.

עד כה במשחקים האולימפיים היו שני דגמים של קטמרנים: טורנדו ו-Nacra 17.

מדיה וקבצים בנושא קטמרן בוויקישיתוף

• אתר עמותת שייטי הקטמרנים בישראל
• קטמרן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)