מדבר קדמות

בספר דברים מוזכר מדבר קדמות כמקום שממנו שולח משה לסיחון מלך האמורי בקשה לעבור בארצו כדי להיכנס דרכה לארץ כנען:

וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול. אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי

— ספר דברים, פרק ב', פסוקים כ"ו–כ"ח

בתלמוד מוזכר בשל קדמותו:

והיינו דאמר רבי יוסי בר' חנינא ה' שמות יש לו: מדבר צין, שנצטוו ישראל עליו, מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו, מדבר קדמות, שנתנה קדומה עליו, מדבר פארן שפרו ורבו עליה ישראל, מדבר סיני שירדה שנאה לעכו"ם עליו. ומה שמו? חורב שמו.

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, עמוד א'

בספר יהושע נזכרת העיר קדמות לצד ערים נוספות בנחלת ראובן:

וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא. חֶשְׁבּוֹן וְכָל עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבוֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן. וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת. וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק. וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמוֹת

— ספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים ט"ו–כ'

בספר דברי הימים מופיעה העיר קדמות כאחת מארבעים ושמונה ערי הלויים שנתנו ישראל ללווים מנחלתם:

וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ לְמִזְרַח הַיַּרְדֵּן מִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַהְצָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. וְאֶת קְדֵמוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת מֵיפַעַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ

— ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוקים ס"ג–ס"ד

על פי אזכורה של קדמות פעמיים לצד יהצה ומיפעת הנזכרות בספר ירמיהו^[1] בארץ המישור, ניתן להניח שגם קדמות הייתה בארץ המישור שבמזרח נחלת ראובן, ומדבר קדמות הוא המדבר שבצידה המזרחי של ארץ המישור.