קבוצת ארמיות מרכז

הקבוצה הראשונה שנקראה כך נוסדה ב-22 ביוני 1941 בעת מבצע ברברוסה. יעדה של קבוצת הארמיות במבצע היה לכבוש את מוסקבה. הודות להתנגדות סובייטית עיקשת הגרמנים הפסידו בקרב על מוסקבה ולא כבשו את העיר.

במהלך 1942 קבוצת ארמיות מרכז נלחמה כנגד קבוצות פרטיזנים בעורף הצבא הגרמני (בתחילת 1943 מוערך מספרם בכ-250,000). פרטיזנים אלו הורכבו מחיילים שניצלו מהכיתור הגדול של הכוחות הסובייטים ב-1941, מתאים שאומנו מבעוד מועד מלפני המלחמה ומאנשי המפלגה הקומוניסטית שנמלטו מידי הגסטאפו. הסטאבקה פיקד עליהם באופן ישיר והם היוו מטרד וחיבלו בקווי התקשורת והאספקה של הורמאכט. קבוצת הארמיות פעלה במספר מבצעים מיוחדים שבהם נהרגו אלפי פרטיזנים מידי הגרמנים.

ב-1943 השתתפה קבוצת ארמיות מרכז בקרב קורסק ונלחמה בהצלחה כנגד כוחות הצבא האדום בשנים 1943–1944 אך במבצע בגרטיון שתפס את הפיקוד הגרמני בהפתעה, חרץ יתרון מספרי סובייטי עצום (2.5 מיליוני חיילים סובייטים אל מול חצי מיליון חיילים גרמנים) את גורלה של קבוצת ארמיות מרכז. 350,000 חייליה נשבו במהלך המבצע וקבוצת הארמיות עצמה הושמדה.

במהלך ינואר 1945 לחמה קבוצת הארמיות בפיקוד לותר רנדוליץ בקרבות הקשים בפרוסיה המזרחית.

ב-25 בינואר 1945 שונה שמה של קבוצת ארמיות מרכז לקבוצת ארמיות צפון לאחר כיתורה על ידי הסובייטים בקניגסברג ואילו קבוצת ארמיות A קיבלה את הכינוי קבוצת ארמיות מרכז כשעליה מפקד הגנרל הגרמני פרדיננד שרנר. בשלב זה של הלחימה היה היתרון המספרי הסובייטי עצום (יחס של 9 חיילים סובייטים לחייל גרמני אחד). קבוצת הארמיות נלחמה בסלובקיה, פולין, במבצע מוראביה–אוסטרבה, במהלך הקרב על ברלין והקרב על פראג. בפראג נכנעו שארית כוחות קבוצת ארמיות מרכז לסובייטים ב-11 במאי. במאי 1945 שרנר נטש את הפיקוד על קבוצת הארמיות וב-18 במאי נעצר על ידי האמריקנים.

• פדור פון בוק (22 ביוני 1941 - 20 בדצמבר^[1] 1941)
• גינטר פון קלוגה (19 בדצמבר 1941 - 12 באוקטובר 1943)
• ארנסט בוש (12 באוקטובר 1943 - 28 ביוני 1944)
• ולטר מודל (28 ביוני 1944 - 16 באוגוסט 1944)
• גאורג-הנס ריינהרדט (16 באוגוסט 1944 - 17 בינואר 1945)
• פרדיננד שרנר (17 בינואר 1945 - 11 במאי 1945)

• קבוצת ארמיות מרכז, באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)