קאזה באליו

קאזה באליו
Casa Batlló
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 1, 2, 4
שטח האתר	0.46 הקטאר (אתר מורשת עולמית)
חלק מתוך	יצירותיו של אנטוני גאודי
מידע כללי
סוג	מבנה מגורים רב-משפחתי
על שם	ז'וזפ באליו אי קאסנובס
כתובת	פסץ' דה גראסיה
מיקום	Dreta de l'Eixample
מדינה	ספרד
הקמה ובנייה
חומרי בנייה	לבנה, אבן מונז'ואיק, גלזורה
סגנון אדריכלי	אר נובו
מידות
שטח	0.46 הקטאר
גובה מעל פני הים	33 מ'
קומות	6
קואורדינטות	41°23′30″N 2°09′54″E / 41.39158°N 2.16492°E
	www.casabatllo.es/ca/
	(למפת ברצלונה רגילה) קאזה באליו

קאזה באליו (בקטלאנית: Casa Batlló - "בית באליו") הוא בית מגורים ברובע אישמפלה בברצלונה, בירת קטלוניה שבספרד. המבנה ממוקם בשדרת גרסיה (Passeig de Gràcia) מס' 43, ומהווה חלק מגוש הבניינים המכונה "תפוח המריבה" (L'Illa de la Discòrdia), שזכה לשמו בשל העובדה ששוכנים בו בתים של מספר אדריכלים מודרניסטים. בשנת 2005 הוכרז המבנה, יחד עם מספר מבנים נוספים של גאודי ברחבי ברצלונה, כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה

המבנה הוקם בין השנים 1875-1877 ומאוחר יותר נרכש על ידי ז'וזפ באליו אי קאסנובס (Josep Batlló i Casanovas) שעל שמו הוא קרוי. בעל הבית החדש שקל בתחילה להרוס את הבניין ולהקים מבנה אחר תחתיו, אך הוא שינה את דעתו, ופנה אל האדריכל הקטלוני אנטוני גאודי על מנת שיעצבו מחדש. העבודות התקיימו בין השנים 1904–1906. המבנה עוצב בסגנון המודרניסטה, ונותר ברשותה של משפחת באליו עד שנמכר ב-1954. הוא החליף מספר ידיים ושופץ בשנים 1970 ו-1999. ב-1984 הותקנה בחזיתו של הבניין תאורה חשמלית המאירה אותו בשעות הערב, וב-1995 נפתח חלק ממנו לציבור הרחב.

תיאור המבנה

גאודי התמקד בחזית, בגג ובחצר הפנימית של המבנה והוסיף לו קומה חמישית אשר נועדה עבור צוות המשרתים. מאפייניו המקוריים של המבנה הושפעו מרצונו של גאודי להאיר בתאורה טבעית את הקומה הראשונה בה התגוררו בעלי הבית. לשם כך בנה בחזיתו מרפסות נרחבות מאבן חול אשר הובאה ממונז'ואיק, ואשר עמודיהן הדקים עוצבו אגב שימוש במוטיבים מעולם הצומח. צורתן של המרפסות וקוויהם המעוגלים העניקו למבנה את אחד מכינויו - "בית העצמות" (Casa dels ossos). חלונות המרפסות עשויים בחלקם מזכוכית שעליה דוגמאות של עיגולים צבעוניים, ובין החלונות והמרפסות, קבע גאודי פיסות קרמיקה מזוגגת בצבעים שונים.

גג המבנה מעוטר בסגנון המודרניסטה, ומקושט באריחי מוזאיקה בצבעי צהוב, ירוק וכחול. עליית הגג של המבנה הייתה בזמנו חידוש כאשר נבנתה חלולה ומעוקמת ורצופה בקשתות לבנות. צורת בנייה זו העניקה לקומה העליונה צורת דרקון, עובדה שהעניקה לו גם את הכינוי "בית הדרקון". לפי אחת הסברות המבנה מסמל את מאבקו של סאנט ז'ורדי (Sant Jordi - "גאורגיוס הקדוש"), הקדוש המגן של קטלוניה, בדרקון, והצלב בראשו של המבנה מסמל את חרבו של ז'ורדי הקדוש הנעוצה בדרקון^[1].ארובות המבנה מעוקמות ומצופות באבני פסיפס צבעוניות ושקופות בחלקן המרכזי. חלקן העליון מצופה בקרמיקה והן מסתיימות בצורת חרוטים. גאודי עיצב גם את החצר הפנימית, וקירה אותה בתקרת זכוכית הנתמכת בעמודים וקשתות ברזל. גם קירותיה של החצר הפנימית כוסו באריחים בגווני לבן וכחול.