צרצריים

שמו העברי של הצרצר ניתן לו, ככל הנראה כתַּצְלִיל, כחיקוי לצליל הצרצור שמשמיע הזכר על ידי חיכוך כנפיו הקדמיות זו בזו. גם בשפות ארמית גלילית, סורית, ערבית ואכדית ניתנו לחרק שמות הקרובים בצלילם למילה "צרצר". מקובל לייחס את שמו של שרץ העוף המקראי, צְלָצַל, לשם שנגזר מהמילה "צרצר". ההגייה התקנית של המילה היא צְרָצַר, ובריבוי צִרְצָרִים (במשקל סְמָדַר-סִמְדרים).

גופו של הצרצר גלילי ושטוח. צבעו שחור או חום, ורגליו האחוריות מותאמות לקפיצה לגובה (ולא לתעופה). אורכו נע בין 3 מ"מ ל־50 מ"מ. בקצה בטנו זיזים שעירים וכנפיו הקדמיות קצרות. הנקבות מצוידות בקנה-הטלה ארוך ודמוי מחט המשמש להחדרת הביצים לקרקע או לנקרות עצים.

הצרצר ניזון מן החי ומן הרקב, וחי בגומות או בסבך צמחייה, ולכן משתייך למשפחת שוכני האדמה.

מבחינים בין שני סוגי צִרצורים:

• צרצור הקריאה - נשמע למרחקים ונועד למשיכת הנקבה ולהרחקת זכרים אחרים.
• צרצור חיזור - צרצור חלש המושמע כאשר נקבת הצרצר קרובה.

את הצרצור הייחודי יכול להשמיע רק הצרצר הזכר. הוא עושה זאת על ידי חיכוך כנפיו הקדמיות זו בזו. תדירות הצרצור תלויה במין הצרצר ובטמפרטורת הסביבה. לרוב תדירות הצרצור גדלה עם עליית הטמפרטורה, כך שבטמפרטורה של 13 מעלות צלזיוס, לדוגמה, מושמעים בממוצע 60 צרצורים לדקה. ניתן לחשב את תדירות הצרצור על ידי חוק דולבר.

צרצרים שומעים בעזרת איבר הנמצא מתחת למפרק האמצעי (מרפק) של רגליהם הקדמיות.

בעולם ידועים כ-900 מיני צרצרים. בישראל נפוצים כ-30 סוגי צרצרים, ובהם צרצר דו-כתמי ("צרצר השדה") וצרצר הבית.

חוקרים ישראלים קבעו כי תאורה מלאכותית משבשת את מחזור הצרצור של הצרצרים גם בטבע. ^{[1] [2]}

• קרב צרצרים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צרצרים
טקסונומיה בוויקימינים: Gryllidae

• צרצריים, באתר ITIS (באנגלית)
• צרצריים, באתר NCBI (באנגלית)
• צרצריים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• צרצריים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• צרצריים, באתר GBIF (באנגלית)
• צרצריים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)