עיתונות צהובה

החוקר פרנק לותר מוט מונה חמישה מאפיינים לתקשורת צהובה^[2]:

• שימוש בכותרות ענק, שתפקידן להמם את הקורא גם כשהן עוסקות בנושאים שוליים או בידיעות שיש מעט מאוד אינדיקציות לנכונותן.
• שימוש מרובה בחומר חזותי, דוגמת תמונות, ציורים, רישומים, קריקטורות, לוחות וגרפים.
• שימוש במאמרים פסבדו מדעיים על חידושים והמצאות במדע שתפקידם להנעים ולהחניף לקורא בניסיון לגרום לו להרגיש משכיל. מאמרים אלו עוסקים בדרך כלל בחידושים בעלי ערך שולי או מפוקפק.
• העדפת סיקור שערוריות ציבוריות. לעיתים יש לשערוריות אלו ערך ציבורי-חברתי, דוגמת שערוריות שחיתות וחריגה מנורמות, לעיתים העיתון הצהוב יעדיף להיכנס לאספקטים האישיים של אנשי ציבור.
• הזדהות והשתתפות עם הצד החלש בסיפור, האנדרדוג.

המלה "צהוב" התייחסה לספרים ומגזינים זולים כבר ב-1846, על שום הכריכות הצעקניות ששימשו לעטיפתן (במיוחד סדרת הקומיקס "הילד הצהוב"). המונח "עיתונות צהובה" היה בשימוש כבר אז לתיאור "עיתוני השחיתויות", שהתריעו על שחיתויות, אמיתיות או מזויפות, בקרב אנשי ממשל, ועיתונים אלו הודפסו על נייר לא מעובד שהיה בעל גוון צהבהב.

• מיסאינפורמציה- מידע שגוי או מטעה^[3]
• דיסאינפורמציה - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון^[3]
• פייק ניוז (חדשות כזב) - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון, המוצג כידיעה חדשותית^[4]
• חדשות שקריות - ידיעה חדשותית המציגה מידע שגוי, באופן לא מכוון^[5]
• סקנדל עיתונאי - סיפור עיתונאי שגוי, באופן מכוון או לא מכוון^[6] בעל הד תקשורתי רחב
• עיתונות צהובה - ידיעה חדשותית המשתמשת בכותרות מרעישות, מידע מוגזם או שמועות^[5]
• שופר - כלי תקשורת המשמש לתעמולה של הממשל
• תעמולה - הפצת מידע שנועד להשפיע על דעת הקהל
• שמועה - טענה המופצת באופן נרחב למרות שהיא טרם אומתה^[7]
• אינפורמציה זדונית (אנ') - מידע אמיתי שנועד לגרום נזק^[7]
• תאוריית קונספירציה - נרטיב חוזר ושקרי כנגד טענה המקובלת בציבור ובמדע, הטוען למזימות סודיות וזדוניות^[7]
• הכחשת המציאות - הכחשה של טענה בניגוד לעדויות חזקות לאמיתותה^[8]

צהובונים קיימים בעולם כולו, וכמה מהם ידועים ומפורסמים: ה"סטאר", ה"סאן" וה"נשיונל אינקוויירר" האמריקאיים; וה"סאן", ה"דיילי מירור", ה"דיילי סטאר" והניוז אוף דה וורלד הבריטיים. היבטים אופייניים של "עיתונות צהובה", כגון עיסוק במין ובפורנוגרפיה, מאפיינים פחות את העיתונות האמריקאית ויותר את האירופית."צהובונים" נפוצים גם בכל רחבי אירופה, אוסטרליה, הודו, קנדה וברזיל.

בישראל לא היו קיימים צהובונים שהוגדרו ככאלו. בעיתונים שונים, דוגמת "אנשים" או "24", היו מספר עמודי רכילות הדומים לעמודי צהובונים, אבל הם כללו גם כתבות עיתונאיות בסגנון מסורתי. גם בעיתונים כמו העולם הזה או חדשות פורסמו שערוריות רבות, אך אלו היו לצד כתבות איכותיות, כך שלא ניתן להגדירם כצהובונים. בעידן האינטרנט שימוש בכתיבה צהובה פופולרית כיוון שכל כניסה לקישור מכניסה פרסומת לגולש המכניסה כסף לאתר. כל אלו מביאות לכותרות פרובוקטיביות ולכתבות אשר מושכות קהל גולשים גם אם אין להן איכות עיתונאית כלשהי. אתרים אשר ניתן לסווג כצהובונים מהבחינה הזאת הם וואלה ואייס. אך גם מעריב אונליין ו-ynet יכולים להכניס תוכן "צהוב" מסיבות כלכליות.

• תקופת העיתונות הצהובה
• העולם הזה
• פפראצי
• נשיונל אנקוויירר

• עוזי אלידע, העולם בצהוב : לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ'הצבי' ל'האור' 1884-1914), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2015.
• עוזי אלידע, ‏עיתונות ׳צהובה׳ מול עיתונות ׳הגונה׳ - העימות על דמות העיתונות העברית בשנות העשרים, קשר, גליון 26, נובמבר 1999, עמ׳ 37-48
• עוזי אלידע, “עיתונות ׳צהובה׳ ומסעי צלב עיתונאים : ׳דאר היום׳ ופרשת רופין״, ישראל, גיליון 24, 2016, עמ׳ 329-353

• מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: צהבון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיתונות צהובה

• אורן פרסיקו, צהוב זה דווקא טוב, באתר העין השביעית, 16 במאי 2009
• אורן פרסיקו, מי החליט מהן החדשות הראויות לדפוס, באתר העין השביעית, 25 באוגוסט 2009
• עיתונות צהובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לאקלן קרטרייט, הייתי עורך בכיר בנשיונל אינקוויירר. האם אוכל לסלוח לעצמי על מה שעשינו בשביל טראמפ?, באתר הארץ, 18 באפריל 2024