צגלד
צֶגְלֵד (בהונגרית: Cegléd) היא העיר המאוכלסת ביותר הרביעית במספר במחוז פשט, אחרי אֵרד, דונאקסי וסיגטסנטמיקלוש. היא מכונה גם: "שער המישור ההונגרי הגדול".
| |||
 | |||
| צגלד ממעוף הציפור | |||
| מדינה |  הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מרכז הונגריה | ||
| מחוז |  פשט | ||
| נפה | נפת צגלד | ||
| שטח | 244.87 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 36,344 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 47°10′38″N 19°47′53″E / 47.177222222222°N 19.798055555556°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.cegled.hu | |||
מיקום
צגלד ממוקמת 74 ק"מ דרומית-מזרחית לבודפשט. מיקומה הגאוגרפי דומה לקצ'קמט ונאג'קרש. העיר ממוקמת במישור שבין הדנובה לבין נהר הטיסה. ייצור הדגנים התפתח בחלק האדמה השחורה של אדמות העיר וגידול בעלי חיים בחלק אדמות החול, ומאוחר יותר גם גידול גפנים ועצי פרי. שטחי צגלד התאפיינו בעבר באזורים ביצתיים, אזורי מים ואזורי ההצפה של נחל גריה.
מקור השם
לפי כמה מקורות, שמה של העיר נגזר גם מהמילה הטורקית "cegle", "cigle" שמשמעותה ערבה. על פי דעות אחרות, השם נובע מהמילה "szeglet" שפירושה בהונגרית סוגַר או זיז שמציין את העובדה שכבישים חשובים נפגשים בפאתי העיר.
היסטוריה
התקופה הפרהיסטורית
עם הייצור החקלאי החלה גם ההתיישבות. ניתן למצוא שרידים של כמה יישובים מוקדמים באזור (למשל, התקופה הכלקוליתית) בגבול צגלד של ימינו. האנשים הראשונים המוכרים כעם שהתיישבו באזור צגלד היו הסקיתים נוודים ממוצא איראני. בית הקברות שלהם נתגלה באזור. השלטון הרומי לא התפרש לאזור זה, אך בתקופה הרומית חיו כאן הסרמטים הנוודים (יאזיגים) גם ממוצא איראני. לאחר סערות נדידת העמים ובמהלך התיישבות המדיארים במרכז אירופה, כנראה שבט הנסיך ארפאד (מנהיג השבטים המדיארים אשר פלשו לאדמת הונגריה במאה התשיעית לספירה) כבש את שטחו של מחוז פשט. על פי הממצאים, האזור סביב צגלד היה מיושב בעת הכיבוש.
תקופת הכיבוש הטורקי
פחות משלוש מאות שנה לאחר פלישת המונגולים, סכנה נוספת איימה על הונגריה: הטורקים.
צגלד הועלתה באש לאחר קרב מוהאץ' ואחרי כיבוש בודה בשנת 1541 ואחר כך סולנוק בשנת 1552 כל האזור היה תחת שלטון טורקי במשך 150 שנה. בעידן הכיבוש הטורקי העיר הפכה לאחוזת אוצר הסולטאן, להאס (האס=סוג של אחוזה באימפריה העות'מאנית, אחוזת שירות שהכניסה לפחות 100,000 אקצ'ה בשנה), כך שהיא נהנתה משלווה יחסית. אוכלוסיית הסביבה ברחה לתוך העיר לנוכח ההרס של יישוביהם, והשטח החקלאי העצום סיפק הזדמנויות לחקלאות בקר די בטוחה. כתוצאה הרפורמציה הפרוטסטנטית, אוכלוסיית העיירה הפכה לקלוויניסטית, והקלוויניסטים השתלטו גם על הכנסייה הקתולית בעיר.
המאה ה-20
במלחמת העולם הראשונה מתו כמעט 1,000 מתושבי צגלד, וגם ימי הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919 לא חלפו ללא נפגעים. במלחמת העולם השנייה גורשו יהודי העיר למחנות ההשמדה , בעיקר לאושוויץ וכ -670 מהם נספו. הצבא הסובייטי שחרר את העיר מעול השלטון הנאצי-הגרמני והפשיסטי-הונגרי ב־4 בנובמבר 1944. על גבול העיר הפעיל הצבא האדום מחנה שבויי מלחמה ענקי. בשנות השבעים של המאה ה-20 העיר החלה להתפתח, אך לאחר שינוי המשטר, התעשייה והחקלאות שלה כמעט פסקו, אם כי החשיבות של התיירות עלתה (מרכז ספא ופנאי צגלד)והיא צמחה וצומחת ללא הרף.
יהודים ובית הכנסת
מספר היהודים בעיר החל לגדול לאחר אביב העמים ב-1848. בית הכנסת בעיר תוכנן עבור הקהילה בידיי ליפוט באומהורן - בהונגרית - Baumhorn Lipót, שתכנן בתי כנסת רבים, ובנייתו הסתיימה בשנת 1906. יהדות צגלד סבלה לא פעם מאנטישמיות בצורות שונות. ב-1919 הודרו יהודי העיר מכניסה לבריכת השחייה העירונית[1]. במאי 1944 הוכנסו היהודים לגטו ואולצו לענוד טלאי צהוב, ולאחר מכן נשלחו חברי הקהילה על-ידיי הנאצים וחברי מפלגת צלב החץ ההונגריים בעיקר לאושוויץ, שם רובם הושמדו. חלק קטן , כ-130 יהודים שרדו וחזרו להונגריה בתום מלחמת העולם השנייה, ולא כולם לצגלד. בהיעדר מתפללים יהודים, החליטה עיריית צגלד להפוך את בית הכנסת לאולם ספורט, והוא הפך למרכז לטניס שולחן. בצורתו החיצונית נשאר המבנה כשהיה, הוסף לו לוח זיכרון עם פרטי המתכנן ושנת סיום הבניה, אך לא מצוין בו שהמבנה שימש בעבר כבית כנסת.
מידע נוסף
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של צגלד (בהונגרית)
