צ'רניהיב

העיר הוזכרה לראשונה בשם צ'רניגוב (Черниговъ) בחוזה בין רוס לבין ביזנטיון משנת 907. ממצאים ארכאולוגיים, בהם גם פריטים שמשויכים למאה התשיעית, מראים שבאזור הייתה התיישבות כבר במאה התשיעית. באותו אזור נמצא גם הקבר השחור, תל קבורה מהמאה העשירית.

העיר הייתה השנייה בחשיבותה ברוס של קייב, אחרי קייב עצמה. שליטיה נלחמו לעיתים קרובות עם שליטי קייב, ולעיתים אף הצליחו להשתלט על העיר הגדולה. תקופת הזהר של צ'רניגוב העתיקה, שבשיאה חיו בה 25,000 תושבים, נמשכה עד שנת 1239, שבה העיר נחרבה על ידי המונגולים בהנהגת באטו חאן.

העיר נכנסה לאזור שליטתה של הדוכסות הגדולה של ליטא ב־1353. במשך תקופה ארוכה השליטה בעיר עברה בין נסיכות ולדימיר, נסיכות מוסקבה, טטרים של קרים, והאיחוד הפולני-ליטאי שבשנת 1623 העניק לה את זכויות מגדבורג. ב־1635 העיר הייתה לבירת מחוז צ'רניהוב (Czernihów) הפולני. בתקופת פרעות חמלניצקי העיר הייתה מרכז הקוזקים שבהנהגתו.

כחלק מהסכם אנדרוסובו אשר נחתם בשנת 1667 בין רוסיה הצארית לבין האיחוד הפולני-ליטאי, הריבונות בעיר עברה לרוסיה, אך הקוזאקים קיבלו שלטון עצמי. עם הזמן השלטון העצמי נשחק והאזור הפך למחוז רגיל של האימפריה הרוסית, שמושלו מונה על ידי השלטון המרכזי.

בשנת 1919 התבסס בעיר השלטון הסובייטי ומשנת 1932 היא הוגדרה כבירת מחוז צ'רניהיב של אוקראינה.

משנת 1883 עד שנת 1925 כיהן הרב דוד צבי חן כרב העיר במקום אביו^[2].תחת שלטון הקומוניסטים המשיכה קהילת צ'רניהיב לפעול במהלך שנות ה-20 תוך שקבלה סיוע מיהדות ארצות הברית לצורך אחזקת המקווה ובית הקברות היהודי^[3].

• בולגריה גברובו, בולגריה
• בלארוס הומל, בלארוס
• צ'כיה הראדץ קראלובה, צ'כיה
• לטביה וגרה, לטביה
• פולין טרנובז'ג, פולין
• גרמניה ממינגן, גרמניה
• מקדוניה פרילפ, מקדוניה
• ישראל פתח תקווה, ישראל

מדיה וקבצים בנושא צ'רניהיב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של צ'רניהיב (באוקראינית)
• צ'רניהיב במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
• צ'רניהיב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סשה פרידמן, הדיוקנאות של הזיכרונות שלי מצ'רניהיב, בלוג צילום, באתר הארץ, 13 במרץ 2022