משמעות שם העיר, "פקעת תולעת" ("ჭია" - תולעת, "თურა" - פקעת), מגיעה מתאורו של המשורר הגאורגי הנודע, אקקי צרתלי, המתאר את הדרכים באזור כפקעת של תולעת. אמצעי התובלה העיקרי בעיר הוא רכבל והעיר כוללת 26 תחנות רכבל ומעל ל-50 קרונות רכבל להובלת מנגן. קו הרכבת זסטפוני-סצ'חרה מחבר את העיר לקו הרכבת הראשי.
העיר נוסדה בשנת 1879 לאחר שהתגלה, שלושים שנה לפני כן, בשנת 1849, באזור ערוץ הנהר קווירילה רובד אדמה המכיל כמויות ניכרות של המחצב מנגן, ומאז הפכה העיר למרכז עיקרי לכריית מנגן בקווקז. קו מסילת ברזל מחבר בין צ'יאתורה למפעל להפקת של סגסוגת ברזל ומנגן בזסטפוני. עד לפני מלחמת העולם הראשונה הגיעה תפוקת המכרות בצ'יאתורה לכ-40% מהתפוקה העולמית ולמרכז לכריית מנגן בעולם. עד שנת 1879 היו כמעט כל מרבצי המנגן בבעלות חברות גרמניות, ורוב היצוא של המנגן עד לשנת 1918 היה לגרמניה. בשנת 1905 עלה ייצור מנגן לכדי 60% מתפוקה העולמית. לאחר מהפכת אוקטובר (1917) עברו המכרות לייצר עבור התעשיות הכבדות בגאורגיה ובברית המועצות.