צ'ארלס פרס

צ'ארלס סנדרס פֶּרְס נולד בקיימברידג' שבמסצ'וסטס, בנם של שרה ובנג'מין פרס. אביו היה פרופסור לאסטרונומיה ומתמטיקה באוניברסיטת הרווארד. אף שפרס הצעיר קיבל תואר בכימיה מהרווארד, הוא מעולם לא הצליח לקבל משרה אקדמית קבועה. האמביציות האקדמיות של פרס לא הצליחו בשל אישיותו הבעייתית (אולי מאנית-דפרסיבית), ובגלל השערורייה שהתחוללה סביב גירושיו מהרייט מלוסינה פיי ונישואיו לג'ולייט פרוייסי מיד לאחר מכן. כמדען פעל בשירות סקר החופים האמריקאי (1859–1891), כשהוא עובד בעיקר בגאודזיה ובגרווימטריה, ומשפר את הדיוק של בדיקות מטוטלת. מ-1879 ועד 1884, שימש גם כמרצה במשרה חלקית בלוגיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. ב-1887, עבר פרס עם אשתו השנייה למילפורד, פנסילבניה, שם מת מסרטן לאחר 27 שנים של כתיבה פורה. לא היו לו ילדים.

פרס פרסם שני ספרים, "מחקרים פוטומטריים" (1878) ו"מחקרים בלוגיקה" (1883), ומספר גדול של מאמרים בכתבי עת בתחומי מחקר שונים. כתבי היד שלו, שרבים מהם לא פורסמו, מגיעים לכ-100,000 עמודים. בין השנים 1932 ל-1958, מבחר של כתביו סודר ופורסם בשמונה כרכים שכותרתם "כתבי צ'ארלס סנדרס פרס". מאז 1982, מספר כרכים פורסמו כחלק ממהדורה שתכלול לבסוף 30 כרכים.

ויליאם ג'יימס אמר, כי צ'ארלס פרס הוא שייסד את הפרגמטיזם. שלא כפרגמטיסטים מאוחרים כמו ג'יימס ודיואי, החשיב פרס את הפרגמטיזם בעיקר כשיטה להבהרת רעיונות, שכללה שימוש בשיטות מדעיות בתחומים פילוסופיים. פרגמטיזם נחשבת כפילוסופיה אמריקאית במובהק. פרס גם נחשב כאביה של הסמיוטיקה המודרנית, מדע הסמלים. יתר על כן, הרבה מהמחקר החדשני שלו רלוונטי במבחר תחומים, כגון אסטרונומיה, גאודזיה, מתמטיקה, לוגיקה, פילוסופיה, תאוריה והיסטוריה של המדע, בלשנות, אקונומטריקה, ופסיכולוגיה. חיבוריו ודעותיו בנושאים אלה הם עתה מוקדים להתעניינות ולשבח רב. ההתחדשות הזו מקורה לא רק בכך שפרס צפה מראש התפתחויות מדעיות מהזמן האחרון, אלא גם, ובעיקר, בשל כך שהוא מראה כיצד ניתן ליישם את הפילוסופיה לגבי בעיות אנושיות באופן משמעותי. ברטרנד ראסל אמר, "ללא ספק... הוא היה אחד מהמוחות המקוריים של סוף המאה ה-19, ובהחלט ההוגה האמריקאי הגדול ביותר מעולם". קרל פופר ראה אותו כ"אחד הפילוסופים הגדולים של כל הזמנים".

מבחינות מסוימות, היה פרס פילוסוף שיטתי במובן המסורתי של המילה. אך חיבוריו עוסקים בבעיות מודרניות של מדע, אמת וידע, החל בחוויות האישיות שלו כלוגיקן וכמדען חוקר שעובד בתוך קהילה בינלאומית של מדענים והוגים. פרס הרים תרומה משמעותית ללוגיקה הדדוקטיבית, אך הוא היה מעוניין בעיקר בלוגיקה של המדע ובמיוחד במה שהוא קרא אבדוקציה (בניגוד לאינדוקציה ודדוקציה). אבדוקציה היא התהליך שבו ההיפותזה נבנית, כך שניתן יהיה להסביר עובדות. "יש שם יותר מוכר לאבדוקציה", כתב פרס, "כי זה לא יותר ולא פחות מניחוש". אכן, פרס חשב כי הניחוש הוא בליבו של כל מחקר מדעי ובעצם בליבה של כל פעולה אנושית. ניתן להבין את הפרגמטיזם שלו, כשיטה של הבנה של בלבולים מושגיים על ידי קישור בין מושגים לבין תוצאות מעשיות.

פרס גם ייסד היבטים אחרים של הלוגיקה המודרנית:

• הוכיח כי הפעולות הלוגיות "וגם" ו"או" מספיקות על מנת להסיק מהן כל פעולה בוליאנית שהיא.
• הגדיר את הסימול הפונקציונלי הסטנדרטי בלוגיקה פרדיקטית.
• פיתח את הגרף האקסטנציאלי, סימול חזותי לחשבון פרדיקטי והבסיס של הגרף המושגי של ג'ון פ. סווה.
• תיאר את השימוש של מתגים חשמליים כשערים לוגיים יותר מ-60 שנה לפני קלוד שנון.

בשנת 1884 הוא היה בין יוזמי ביצוע ניסוי מבוקר הקצאה אקראית.^[2]

• ג'ון לכט, 50 הוגים מרכזיים בני זמננו, כרך ב', תרגמה אנה ברויר, הוצאת רסלינג, תל אביב 2004.
• Arthur Burks The New elements of Mathematics 1978

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:צ'ארלס פרס (באנגלית)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צ'ארלס פרס

• צ'ארלס פרס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• צ'ארלס פרס, באתר MacTutor (באנגלית)
• צ'ארלס פרס, באתר dblp
• דף של מחקרים על פרס (באנגלית)
• כרך מספר 1 של כתביו של פרס: עקרונות הפילוסופיה (באנגלית)
• צ'ארלס פרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• צ'ארלס פרס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• כתבי צ'ארלס פרס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)