פרעתא
פרעתא (בערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה, בגובה של כ- 540 מטר מעל פני הים.
 | |
| טריטוריה |  הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| בירת הכפר | קלקיליה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 799[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°11′26″N 35°09′57″E / 32.190555555556°N 35.165833333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
בשנת 2012, החליטה הרש"פ לאחד את הכפר עם הכפר השכן - אימאתין (إماتين).
מקור השם
וילנאי מייחס את השם ליישוב שהיה שם בימי המקרא והחשמונאים, אך מסורת שומרונית מייחסת את שם הכפר להתיישבותם במקום, והם צמחו וגדלו במספרם כענפי העצים, ענף - בערבית פ'רע (فرع). [2] יתכן וזוהי פרעתון המקראית, עיר הולדתו של השופט עבדון בן הלל (שופטים י"ב, יג), שבה גם נפטר.
ליד הכפר שוכן קבר "שיח' אבו ג'וד" שיש יהודים המזהים אותו עם קבר הנביא גדעון ושל בניהו, מגיבורי דוד (שמואל ב' כ"ג, ל) לאור מוצאו המיוחס לפרעתון.
היסטוריה
בכפר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו הממצאים הבאים: קירות עתיקים ובורות. היישוב התקיים בחמש תקופות:תקופת הברזל השנייה, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הערבית והתקופה העות'מאנית .[3]
ברשימות המס של האימפריה העותמאנית, בשנת 1596 הכפר היה חלק מה"נחיה" (תת-מחוז באימפריה העות'מאנית) של "בני צעב", כחלק מסנג'ק שכם הגדול. הייתה בו אוכלוסייה של 12 משקי בית, כולם מוסלמים. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33,3% על מוצרים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים וכוורות דבורים. מס נוסף קבוע שולם לאנשי אזור שכם.[4]
ב -1882 תיאר סקר ארץ ישראל המערבית את פרעתא, כ"כפר קטן בעל חזות עתיקה, הניצב על תל [..] עם קבר חצוב מדרום, ומקאם קדוש ממזרח.".[5]
ב -1838 ציין רובינסון את פרעתא ככפר בתת-המחוז "בני צעב", ממערב לשכם.[6]
אוכלוסיה
כאמור לעיל, בשנת 1856 היו במקום 12 משקי בית. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בפרעתא הייתה אוכלוסייה של 36 נפש, כולם מוסלמים,[7] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-47 ששכנו ב-11 בתים.[8]. בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 70 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[9] בשנת 2016 גרו בכפר כ-799 תושבים,[1] כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.
אדמות חקלאות ומים
שטח הכפר פרעתא הוא 1,664 דונם, מתוכם 1,663 דונם הרשומים כקרקע פרטית ועוד 1 דונם מושע. מתוכם: הכפר בנוי על כ- 10 דונם, 1,017 דונם מעובדים ו 673 דונם אדמה שאינה מעובדת. [10]
לאחר הסכמי אוסלו בשנת 1995, 5,257 דונם המהווים 58.3% מכלל אדמות הכפרים אימאתין ופארעתא סווגו כשטח B, ו 3,746 דונם המהווים 41.7% הנותרים סווגו כשטח C. [11]
ב-2002, הקימו מתנחלים את המאחז חוות גלעד,ממזרח לכפר. לטענתם, האדמות הפרטיות נקנו על ידי משפחת זר, אך לטענת התושבים אלו הן אדמות פרטיות.[12] המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים.[13] אך הם לא בוצעו. ממשלת ישראל, החליטה ב-4 בפברואר 2018, להסדיר את המאחז באמצעות הגדרתו כיישוב חדש או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו.
אתרים
בקצה המזרחי של הכפר (נ.צ. 677626 / 216536) נמצא קבר שיח' אבו ג'וד (ابو جود) הבנוי מאבנים ובטון, ונראה חדש יחסית. לתושבי הכפר אין פרטים על אודותיו, אך יש יהודים המזהים במקום את קבר הנביא גדעון (ללא כל סימוכין) או ומתנחלים מחוות גלעד הסמוכה לכפר, טוענים שזהו קברו של השופט עבדון בן הלל הפרעתוני שנקבר בפרעתון (ללא סימוכין לטענתם). [14]
התנכלויות
לטענת אנשי הכפר, בעשור השני של המאה ה-21 החל הכפר לסבול על ידי מתנחלים.
- באוקטובר 2010, מתנחלים חשודים שהבעירו מטע זיתים של תושב הכפר.[15]
- בנובמבר 2013, עלה חשד, שלא אומת, שמתנחלים גנבו יבול מעצי זית.[16]
- ב-2014 הוגשו כתבי אישום נגד שלושה מתושבי מאחז חוות גלעד הסמוך, על הצתת כלי רכב ופגיעה ברכוש בכפר.[17]
- באוקטובר 2017 שהו מתנחלים באזור מטעי הזית.[18]
- בינואר 2018 דווח כי לאחר הלוויה של רזיאל שבח, תושב חוות גלעד שנרצח באותו שבוע, הגיעו מתנחלים לפרעתה וניפצו חלונות של בתים.[19][20]
- באפריל 2018 בוצעה פעולת תג מחיר בכפר, אלמונים ריססו כתובות נאצה וכלי רכב הוצתו.[21]
קישורים חיצוניים
- The West Bank and East Jerusalem Searchable Map
- Welcome To Far'ata
- Survey of Western Palestine, Map 11: IAA, Wikimedia commons
- Immatin Village (including Far’ata Locality) (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Immatin Village Profile (including Far’ata Locality), ARIJ
- Far’ata, aerial photo, ARIJ
