פרס שארל ויון למסאות אירופית
פרס המסאות האירופית מוענק מדי שנה על ידי הקרן על שם התעשיין השווייצי שארל וֵיוֹן למסאי/ת אירופאי/ת. הפרס נוסד בשנת 1975, והוא הפרס הספרותי הראשון המוקדש אך ורק לסוגת המסה. הוא מוענק עבור מסה מאת סופר/ת אירופאי/ת, בכל שפה שהיא.
| מדינה |  שווייץ |
|---|---|
| תקופת הפרס | 1975–הווה (כ־49 שנים)  |
| נקרא על שם | שארל ויון |
| אתר רשמי | |
  | |
הפרס הוא המשכו של פרס הרומן האירופי, שייסד שארל ויון עצמו[1] לאחר מלחמת העולם השנייה, ואשר הוענק מדי שנה בשלוש השפות האירופיות העיקריות של שווייץ – צרפתית, גרמנית, ואיטלקית. כמו פרס הרומן, מבקש פרס המסאות על שם ויון לתרום לפיוס ולאחדות באירופה באמצעות תרבות.
חבר השופטים של הפרס מורכב מחברי הוועד המנהל של קרן שארל ויון, ומאישים שנבחרו בשל מומחיותם והמוניטין שלהם בתחום[2].
טקס הענקת הפרס, בתחילת השנה ועל פי הזמנה, מתרחש במסיבת עיתונאים לכבוד הזוכים בפרס[2].
הפרס מאורגן במשותף עם העיר לוזאן, שם חי ופעל שארל ויון בשעתו, ועם אוניברסיטת לוזאן. הוא מבקש לתגמל יצירה אשר "מהווה עדוּת, או מציעה ביקורת פורה על חברות עכשוויות, על אורחות חייהן, ועל האידאולוגיות שלהן."[3]
זוכי הפרס
| שנה | זוכה | מדינה | שם המסה |
|---|---|---|---|
| 1975 | ז'אק אלול |  צרפת | Trahison de l'Occident |
| 1976 | ארנסט פרידריך שומאכר |  הממלכה המאוחדת | Small Is Beautiful |
| 1977 | אלכסנדר זינובייב |  ברית המועצות | Les Hauteurs Béantes |
| 1978 | רוז'ה קאיווה | צרפת | Le Fleuve Alphée |
| 1979 | מאנס שפרבר |  אוסטריה / צרפת | Churban, oder die unfassbare Gewissheit (Churban ou La Certitude Incompréhensible) |
| 1980 | לשק קולקובסקי |  פולין | על מכלול יצירתו |
| 1981 | נורברטו בוביו |  איטליה | על מכלול יצירתו |
| 1982 | ז'אן סטרובינסקי | שווייץ | Montaigne En Mouvement |
| 1983 | לארס גוסטפסון |  שוודיה | על מכלול יצירתו |
| 1984 | אלן פינקלקראוט | צרפת | La Sagesse de l'Amour |
| 1985 | ג'רג' קונרד |  הונגריה | L'Antipolitique |
| 1986 | איזו קמארטן | שווייץ | Nichts als Worte? Ein Plädoyer für Kleinsprachen (Seulement des Mots ? Plaidoyer Pour les Langues Mineures) |
| 1987 | אדגר מורן | צרפת | על מכלול יצירתו |
| 1988 | אדוארדו לורנסו |  פורטוגל | על מכלול יצירתו |
| 1989 | טימותי גרטון אש | הממלכה המאוחדת | The Uses of Adversity: Essays on the Fate of Central Europe (Des Usages de l'Adversité: Essais sur le Destin de l'Europe Centrale) |
| 1990 | קרל שלגל |  גרמניה | על מכלול יצירתו |
| 1991 | רוברטו קלאסו | איטליה | Les Noces de Cadmos et Harmonie |
| 1992 | פרדרג מטבייביץ' |  קרואטיה | Bréviaire Méditérannéen |
| 1993 | ג'יין קריימר |  ארצות הברית | Européens (2 tomes) |
| 1994 | ג'באד קרהסאן |  בוסניה והרצגובינה | Un Déménagement |
| 1995 | אטיין ברייה | שווייץ | Contre Le Nouvel Obscurantisme. Éloge du Progrès |
| 1996 | דובראבקה אוגרשיץ' | קרואטיה | Die Kultur der Lüge (La Culture du Mensonge) |
| 1997 | קרל־מרקוס גאוס | אוסטריה | Das Europäische Alphabet (L'Alphabet Européen) |
| 1998 | צווטאן טודורוב | צרפת /  בולגריה | Benjamin Constant. La Passion Démocratique |
| 1999 | אמין מעלוף | צרפת /  לבנון | Les Identités Meurtrières |
| 2000 | פטר ביקסל | שווייץ | Alles von mir gelernt. Kolumnen 1995-1999 (Tout Appris de Moi. Chroniques 1995-1999) |
| 2001 | ז'אן־קלוד גילבו | צרפת | Le Principe d'Humanité |
| 2002 | פטר פון מאט | שווייץ | Sang d'Encre. Voyage dans la Suisse Littéraire et Politique |
| 2003 | אלן דה בוטון | הממלכה המאוחדת / שווייץ | L'Art du Voyage |
| 2004 | מרטין מאייר | שווייץ | Krieg der Werte (La Guerre des Valeurs) |
| 2005 | אלכסנדרה לאנייל־לווסטין | צרפת | Esprits d'Europe. Autour de Czesław Miłosz, Jan Patočka, István Bibó. |
| 2006 | ג'ורג'ו אגמבן | איטליה | על מכלול יצירתו |
| 2007 | יאן אסמן | גרמניה | על מכלול יצירתו |
| 2008 | פטר סלוטרדייק | גרמניה | Colère et Temps |
| 2009 | קלאודיו מגריס | איטליה | על מכלול יצירתו |
| 2010 | ז'אן־קלוד מתייה | צרפת | Écrire, Inscrire: Images d'inscriptions, mirages d'écriture |
| 2011 | (לא חולק) | ||
| 2012 | היינץ ויסמן | צרפת / גרמניה | Penser Entre Les Langues |
| 2013 | הארלד ויינריך | גרמניה | על מכלול יצירתו |
| 2014 | (לא חולק) | ||
| 2015 | (לא חולק) | ||
| 2016 | ריצ'רד סנט | ארצות הברית | Ensemble: Pour une Éthique de la Coopération |
| 2017 | (לא חולק) | ||
| 2018 | מרסל גושה | צרפת | על מכלול יצירתו |
| 2019 | סירי הוסטוודט | ארצות הברית | Les Mirages de la Certitude |
| 2020 | אלסנדרו בריקו | איטליה | The Game |
| 2021 | ג'וני פיטס | הממלכה המאוחדת | Afropéens. Carnets de voyages au cœur de l'Europe noire |
| 2022 | מונה שולה | שווייץ | Réinventer l'amour |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרס שארל ויון למסאות אירופית- קרן שארל ויון (בצרפתית)
